חוף חולי – הסיור הלימודי الجولة التعليمية

صور الجولة التعليمية يوم 02.12.2018

صور الجولة التعليمية يوم 30.11.2018

 تركيز كلوريد الصوديوم في مياه الحنفية قريب للصفر

تركيز كلوريد الصوديوم في مياه البحر 4 % -
كلوريد الصوديم هو ملح الطعام  NaCl

صور الجولة يوم 
21.10.2018

في صباح هذا اليوم هطلت أمطار غزيرة

منظر الأمطار والرياح قبل الخروج للجولة التعليمية
خرجنا للجولة التعليمية بعد توقف هطول الأمطار

يظهر في هذه الصورة بأن تركيز كلوريد الصوديوم في مياه البحر تقريباً
 4 % 

صور  الجولة يوم  19.10.2018

 https://redlist.parks.org.il/taxa/Cyperus%20sharonensis/

قياسات 

 الشاطيء الرملي الميت والشاطيء الرملي الحيفيقياسات  إحيائية מדידות ביוטיים   

1.    قياس كثافة النباتات 

   نجد في مساحة 25 متر مربع مجموع عدد نباتات اليابسة التي تعيش هناك ثم نحسب كثافة النباتات التي تعيش على الشاطيء الرملي. نجري القياس أكثر من مرة ثم نحسب كثافة النباتاتات لكل نوع  ونحسب الكثافة الكلية لكل انواع النباتات. 

مجموع عدد النباتات في 25 متر مربع  مقسوم ب 25 = كثافة النباتات لكل متر مربع. 

 0.4 مثال اذا كان عدد نباتات زنبقة الساحل يساوي 10 نباتات في 25 م2 لذلك تكون الكثافة

10/25 = 0,4 نبتة لكل متر مربع كما يظهر في العملية الحسابية التالية

2.    قياس تنوع النباتات 

 نتعرف على النباتات ونحصي عدد أنواعها في مساحة 25 م2  ونجد كثافة كل صنف .

قياس تنوع النباتات الحولية / الموسمية חד שהתיים 

  نقيس تنوع النباتات في مساحة 25 م2  . نتعرف على النباتات  الحولية ونحصيها  ونحسب كثافة كل صنف .

من الممكن أن نجد النباتات التالية: סביון صُفير , מהתור المنثور ,  חרצית بسباس وغيرها

3.    قياس مقدار نمو النبات

 نقيس  ارتفاع النبات من الجهة الغربية المقابلة للبحر ثم نقيس ارتفاع النبات في وسط الشجيرة ثم في الجهة الشرقية. يتضح لنا بان في الجهة الغربية النباتات أقصر  وذلك نتيجة تأثير رذاذ البحر( مياه مالحة)  الذي يصلها نتيجة الرياح الغربية ويسبب لموت قم الأغصان الغربية.

4.    قياس المساحة التي يغطيها النبات

نقيس المساحة التي ينتشر فوقها النبات ونحسب معدل حجم النبات

*****************************************************

:قياسات  لا إحيائية מדידות אביוטיים   

قياس درجات الحرارة :

درجة حرارة الهواء، درجة حرارة الرمل على عمق 5سم وعلى عمق 10 سم

قياس سرعة إستيعاب الماء

نسكب 1.5 لتر ماء ونقيس المدة الزمنية لاستيعاب كل الماء -  التطرق الى مبنى التربة الرملية

قياس % لتركيز كلوريد الصوديوم - ملح الطعام في مياه البحر ومياه الامطار (مياه مقطر)

 قياس ارتفاع مكان تواجد النباتات عن سطح البحر- النتيجة : الارتفاع معدل 12 متر لا تصل الى هناك امواج البحر.


***********************

***************************************************************** تجدون معلومات كثيرة عن الشاطيء الرملي في الرابط التالي
http://www.deshe.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/holot.pdf

*************
المعلومات التالية من الموسوعة الحرة في الرابط التالي
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2
******************************************************************

חולות הים מצפון למפרץ חיפה

כאשר מצפינים ממפרץ חיפה מגלים שהרכב החול שונה לחלוטין: קוורץ (20%-40%), קלציט+דולומיט (40%-60%). חול זה נקרא בלשון מדוברת זיפזיף ומוצאו בהרס סלעי הכורכר שלאורך החוף ובבלייה של סלעי המשקע הימי בגליל

***************************

         מירקם הקרקע.
נהוג להגדיר קרקע בעזרת גודל החלקיקים המינראליים שבה וזאת על פי ההגדרות הבאות :
שם המקטע          גודל החלקיקים
חול גס                0.2-2 מ"מ.
חול דק                0.02-0.2 מ"מ.
סילט                   0.002-0.02 מ"מ.
חרסית                 פחות מ 0.002 מ"מ.

כל קרקע מורכבת ממספר סוגי מקטעים , ובדרך כלל באחוזים שונים.
הגדרה זו איננה בוחנת את סוג המינראלים אלא רק את גודלם . ככל שאחוז החול בקרקע גבוה יותר כך היא תהיה יותר חולית , וככל שאחוז החרסית גבוה יותר כך היא תהיה יותר חרסיתית.
תכונות הקרקע החולית :
תאחיזת מים נמוכה יחסית ( המים מחלחלים מהר )
החלקיקים לא נוטים להתלכד ( אין רגבי אדמה וגושים , כשהקרקע רטובה אין בוץ )
הקרקע קלה לחרישה.
הקרקע מאוד מאווררת.
כושר ספיחת היונים הוא נמוך – חומרי ההזנה נוטים להישטף מן הקרקע.
****************************

מרקם הקרקע (טקסטורה) נקבע על פי הגדרת התפלגות היחס בין גודל החלקיקים המינרלים בנפח הקרקעי (חול, טין וחרסית)

1. מקטע החול, הוא הגס בין המקטעים, מכיל את כל החלקיקים המינראליים שקוטרם גדול מ-50 מיקרומטר ועד לגודל הקטן משני מילימטר.
2. מקטע הטין (סילט), הוא המקטע הבינוני, מכיל את גודל החלקיקים הנע בין שני מיקרומטר ועד לחמישים מיקרומטר.
3. מקטע החרסית, הוא המקטע הקטן מבין השלושה, מכיל את כל החלקיקים בעלי גודל הקטן משני מיקרומטר.

בספרות מקצועית מופיע גם המושג חול דק, כמרקם שבין חול לטין.

לרוב, יופיעו בקרקע כל סוגי המרקם. היחס ביניהם הוא זה שיקבע את טיב הקרקע. לדוגמה:

• קרקע המכילה 52% חול, 28% חרסית ו-20% טין היא קרקע בעלת מרקם של חול חרסיתי-סילטי
• קרקע המכילה 62% חרסית, 20% חול ו-18% טין היא קרקע בעלת מרקם חרסיתי

أسئلة وأجوبة تتعلق بالجولة التعليمية

تتعلق بظواهر تمت مشاهدتها في الجولة 

*****************

السؤال: لماذا لا توجد نباتات اليابسة في الرمال التي تغمرها مياه البحر عندما ترتفع الامواج؟

الجواب: مياه البحر مالحة المياه تتبخر من الرمال ويبقى الملح فيها، ولذلك يرتفع تركيز الاملاح في هذه الرمال وفي بيئه مالحة لا يتمكن النبات من العيش لعدم تمكنه من استيعاب الماء من التربة الرملية المالحة لسبب التركيز المرتفع للاملاح فيها ويصبح  الضغط الاسمزي في خلايا النبات أقل من الموجود خارجها

السؤال: لماذا بذور زنبقة الساحل خفيفة و تنضج  قبيل فصل الشتاء في نهاية شهر تشرين الثاني؟

الجواب: البذور خفيفة لأنها مغلفة بطبقة خارجية اسفنجية يتخللها الهواء مما يجعلها أن تكون خفيفية لتنتشر البذور بواسطة الرياح  بسهولة وعند قدوم فصل الشتاء والامطار تنبت هذه البذور وتكون نباتات جديدة التي تكون أوراقو ابصال صغيرة في السنة الاولى   من حياتها وفي  بداية الصيف تجف الأوراق وتبقى البصلة حية  وفي حالة "سبات" طيلة فصل الصيف وبداية الخريف

*******************

زنبقة الساحل (الشاطئ):

زنبقة الساحل חבצלת החוף بقلم: سهيل مخول

لا تعيش نباتات اليابسة على حافة الشاطئ بالقرب من مياه البحر تدعى هذه المنطقة الشاطئ الميت، وذلك لسبب ارتفاع تركيز الأملاح فيها. ولكن على بعد مسافة معينة من الشاطئ (تقريباً 30 متر)  في المطقة الرملية  وعدة أمتار بعد مرتفع صخور الكركار (حيث لا تصل مياه البحر) توجد نباتات اليابسة مثل :  نبات الأزرق (עדעד כחול)،  زنبقة الساحل، مداد الرمال، انحناء الضبع وغيرها.

 شروط الحياه في هذه الرقعة  من الساحل غير مريحة للنباتات، لسبب تحرك الرمال واستيعابها للماء بسرعة وتغلغل المياه الى الاعماق وزيادة تركيز الأملاح ما يشكل صعوبة في استيعاب النبات للماء نتيجة الفرق في الضغط الاسموزي. كما وأن حياة النباتات على صخور الكركار ليست سهلة.

زنبقة الساحل (الشاطئ): تعيش هذه الزنبقة في الرمال  على في الاماكن التي لا تصلها مياه الأمواج، تعيش في بيت التنمية هذا (البيئة) في شروط غير مريحة ويمكن القول تعيش في شروط صعبة للأسباب التالية:

1.    تركيز الأملاح المرتفع في التربة (هنا التربة رملية)  وهذا يعيق استيعاب الماء الى جذور النبات، نباتات الشاطئ قد تكيفت لقلة الماء .

2.    في منطقة الشاطئ  توجد رياح قوية التي تحمل معها  رذاذ من مياه البحر وتنقله للنباتات وهذا يشكل خطراً على النباتات ويسبب جفاف أجزاء منها  نتيجة تكوين  وسط أيوني  الذي يؤدي لخروج الماء من اجزاء النبات ونتيجة لذلك تجف وتموت. (نشاهد غالبية أغصان النباتات (الشجيرات) قصيرة من جهة البحر وطويلة من الجهة المعاكسة (الشرق).

3.    الرياح تحرك الرمال وقد تغطي الرمال النباتات بشكل كامل، كما وأن حبيبات الرمل عند اصابتها أجزاء النبات تسبب ضرراً كبيراً للأنسجة الطرية ولذلك ضررها أكبر على النباتات الحديثة وعلى الأغصان الغضة.

4. مياه الأمطار تتغلغل بسرعة الى الأعماق، وذلك لأن قدرة تماسك جزيئات الماء مع الرمال قليلة. نتيجة لذلك نباتات الشاطئ ذات جذور عميقة والنباتات العشبية تنهي دورة حياتها بسرعة، تخرج أوراق زنبقة الساحل  بعد الري  في فصل الامطار (الخريف والشتاء)  وتخزن الماء والغذاء في البصلة الموجودة في عمق أكثر من 20 سم،  تجف الأوراق في فصل الصيف  نبات كهذا يدعى   جيئوفيت  גיאופיט ( جيئو - أرض،  فيت- نبات)  

  مميزات زنبقة الساحل:

1.    لزنبقة الساحل أوراق سميكة وكثيرة، مكسوة بطبقة شمعية تحميها من الجفاف.

2.    عند بداية فصل الصيف تجف الأوراق. وعند نهاية فصل الصيف يخرج من البصلة ساق الأزهار الذي يحمل عدة أزهار (نورة) .

3.    تتفتح الأزهار عند الغروب وذلك لأنها تلقح بواسطة حشرات ليلية، كما وأن شدة الرياح تقل ويقل الرذاذ الذي يؤثر سلبياً على الأزهار. في نهاية الصيف يقل الازدحام على الملقحات كما وأن البذور تكون ناضجة قبيل سقوط الأمطار.

4.    البذور صغيرة محاطة بنسيج اسفنجي خفيف وغلاف أسود- تنتشر البذور بواسطة الرياح.

אזור חולות חוף הים

בחולות חוף הים תנאי המחיה קשים עבור בעלי החיים. הטמפרטורה הגבוהה של החול בשעות היום, ניידות החולות והעדר מקורות מים בשל חלחול, מונעים מרוב בעלי החיים להתקיים באזור.

מרבית בעלי החיים החיים בחולות מוצאם מדברי. מבנה גופם ואורח חייהם מותאמים לסביבה קשה זו. מקובל להגדיר קבוצה זו כ"אוהבי חול" (פסמופיליים). אוהבי החול הגיעו מאזורים מדבריים של מערב הנגב ומרכזו, התפשטו במישור החוף עד לאזור הירקון, וחלק קטן מהם אף מצפון לו. מניפת הסחף של הירקון והביצות שהיו מסביבו מנעו מחלק מבעלי החיים הללו להתפשט לאזורי החולות שמצפון לירקון.

בעלי החיים המיוחדים לאזורי החולות הדרומיים הם צב היבשה המדברי; הנחשים - העכן קטן ונחש החולות; החומטים - חמט רפואי ונחושית החולות; השממיות - ישימונית מצויה וישימונית רביבים; הלטאה שנונית החולות, חרדון החולות והכח האפור. יונקים ממוצא מדברי החיים בחולות החוף הם: גרביל החוף, גרביל החולות וגרביל דרומי, ירבוע מצוי, קפוד החולות ומריון החולות, שהוא יונק אנדמי בארצנו.

ההתאמה של בעלי חיים אלו לאזורי החולות מתבטאת בדרך כלל במבנה הגפיים שלהם ובאופן התנועה בחול. הגדלת שטח המגע עם החול על ידי שעירות, אופיינית לקבוצת המכרסמים. תנועה לוליינית המאפשרת זרימה עם החול מצויה אצל העכן הקטן, ושינון הרגליים אצל הלטאות מאפשר התמודדות עם החום ועם הקושי לנוע בחול.

הנחיות לכתיבת דו"ח סיור

הדו"ח לכל סיור יכלול לכל היותר 8 עמודים כתובים, ובנוסף – טבלאות, צילומים, ותרשימים רלבנטיים. מספר העמודים הכולל של הדו"ח כולו, על חלקיו השונים, לא יעלה על  20.

דו"ח ארוך מדי יוחזר לתלמיד לפני בדיקה על מנת שיתמקד בעיקר (ללא הורדת ציון).

מומלץ להקפיד על חיסכון במשאבים כגון שילוב מספר גרפים בעמוד אחד.

דף פותח:

דף זה יכלול מידע לגבי הסיור: נושא הסיור, ההשוואה בין שני אזורים (או יותר) בעלי שוני מהותי בולט אחד, האתר הנבדק (המקום בו נערך הסיור), התאריך בו התקיים הסיור, שמות חברי הצוות (עד שלושה תלמידים), שם בית הספר, ושם המורה.

1.  מטרות הסיור. יש לכתוב 3 מטרות בהתאמה לסיור עליו נכתב דו"ח זה (אפשר להיעזר ברשימת המטרות

הנתונה בהמשך). (1 נקודה)

2.  רקע כללי על בית הגידול (מהספרות[1]): ציין את שם בית הגידול, מיקומו הגיאוגרפי (כולל מפה), סוג הקרקע,

טופוגרפיה, אקלים, תיאור מילולי קצר של מאפיינים כלליים וייחודיים של בית הגידול.  (3 נקודות)

3.  תיאור בית הגידול הנבדק (על פי הסיור):

ציון שני אזורים (תתי בית גידול) בבית הגידול שנראו שונים זה מזה. תיאור מילולי כללי, קצר, של  שני האזורים

תוך הדגשת השוני ביניהם. יש להתייחס להבדלים ביוטיים ואביוטיים הניכרים לעין. יש לצרף תרשים בית הגידול

הנבדק ו/או צילום שצילמו התלמידים, ולסמן בו את שני האזורים (תתי בית גידול) הנבדקים. את התרשים יש

לשרטט בשטח, ולא לשכוח קנה מידה וציון כיוון צפון.  התרשים / הצילום צריך לתת תמונה ברורה של שני 

האזורים/תתי בית הגידול ולהדגיש את השוני הניראה לעיין ביניהם. במידה וניכרת מעורבות האדם בבית הגידול,

יש לפרט כיצד משפיע האדם על האזורים הנבדקים. (6 נקודות)

4.  שיטות מדידה

תיאור המדידות שבוצעו בשטח (הגורם שנבדק, דרכי מדידה, מספר חזרות).

לגבי כל גורם שנבדק יש לפרט מהי שיטת המדידה, מהו הציוד או המכשור ששימש למדידה, ותיאור דרך

המדידה. יש להתייחס בנפרד למדידה של גורמים ביוטיים ולמדידה של גורמים אביוטיים.  יש לכלול בדוח רק גורמים

אביוטיים שיכולים להיות משמעותיים לאורגניזמים שנצפו בבית הגידול, ולהסביר מדוע הם משמעותיים (רלוונטיות)   

(14 נקודות) 

אם שיטת המדידה הוזכרה בדו"ח קודם, אין צורך לפרט שוב לגבי השיטה, אלא להסתפק בהפנייה לאותו דו"ח.

איפיון האיזורים  בבית הגידול

5.  אזור א:

א.    רשימת כל האורגניזמים שנצפו. (1 נקודה)

ב.    ריכוז ממצאים ביוטיים (לפחות שלושה, למשל: אחוז כיסוי, גובה הצמחייה, תיאור מצב פנולוגי, מספר

המינים, מיקום בע"ח, התנהגותם וכמותם, וכד' ) ,  וריכוז ממצאים של גורמים אביוטיים משמעותיים/מאפיינים

של האזור הנבדק (לפחות שלושה, למשל: טמפרטורת קרקע, אוויר, עוצמת אור...) יש לציין את שעת המדידה

לגבי כל גורם שנמדד. יש לרכז את הממצאים בטבלה ולהקפיד על כותרות לטבלה, לעמודות ולשורות, ורישום

נכון של היחידות.

יש לבחור שני אורגניזמים מייצגים / מאפיינים / בולטים באזור ולרשום לגביהם את הנדרש בסעיפים הבאים:     

(רצוי לרכז את המידע בטבלה.)

ג.   שיוך סיסטמתי וסימני היכר חשובים. (2 נקודות) 

ד.  פירוט מיקומם של שני האורגניזמים באזור הנבדק. (1 נקודות)

ה.  שתי התאמות שונות לבית הגידול בו חיים האורגניזמים שנבחרו. הצגת ההתאמה תכלול את הבעיה / קושי

בפניה ניצב האורגניזם וכיצד ההתאמה המסוימת מסייעת להישרדותו (הסבר ההתאמה)

רצוי להיעזר בספרות המקצועית.    סה"כ שתי התאמות לתת בית הגידול.   (4 נקודות)

6.  אזור ב:

 יש לחזור על תת הסעיפים א –ה בסעיף 5, תוך התייחסות לאזור / תת בית הגידול שנבחר להשוואה.

(15 נקודות, חלוקת הנקודות כמפורט בסעיף 5)

7.  ארגון אורגניזמים בבית הגידול

א. תיאור יחסי הגומלין שנצפו באזור – יש להציג שתי דוגמאות שונות למערכות יחסי גומלין, לציין את שמות    האורגניזמים המשתתפים, ולאפיין את סוג היחסים ביניהם. (6 נקודות)

ב. שרטוט מארג מזון או פירמידת מזון (סידור לפי רמות ההזנה) המבוססים על אורגניזמים שנצפו בסיור,

בתוספת השלמות מהספרות. יש להתייחס לאורגניזמים משני האזורים הנבדקים.  (4 נקודות).

8.  דיון בהבדלים בין האזורים.

א.  יש לערוך השוואה בין שני האזורים. יש להדגים את השוני בעזרת טבלאות, גרפים, תרשימי שטח / מיפויים

המראים את  השוני במגוון המינים, אחוזי הכיסוי, שפע היחסי, מיקום ומצב האורגניזמים וכן את השוני בגורמים

 האביוטיים המשמעותיים. כל גרף ילווה בתיאור מילולי קצר של המוצג בו.   ניתן להוסיף תיאור תופעות מעניינות,

תופעות התנהגותיות ייחודיות שנצפו בשטח ולא נמדדו כמותית והשפעת האדם על בית הגידול. (10 נקודות)

ב.  יש להעלות הסבר אפשרי להבדלים בין שני האזורים. יש להתייחס לגורמים אביוטיים וביוטיים שעשויים להסביר

שוני זה, לקשרים בין גורמים אלה לבין עצמם, להשפעתם על התמונה הכוללת כפי שנצפתה בסיור.  יש להיעזר

גם במידע מהספרות, ולהוסיף בסיס ביולוגי לקשר האפשרי בין הגורמים הנבדקים והשפעותיהם. (10 נקודות)

9.  גישה ביקורתית

בניסיון להסביר את ההבדלים בין שני האזורים, סביר להניח שעלו קשיים/בעיות.

א.  הסבר לבעייה אחת הקשורה במהלך הסיור או בכתיבת הדוח, שעלתה במהלך הכתיבה. הבעייה יכולה להיות

     קשורה לאופן איסוף הנתונים, למועד הסיור וכדומה. יש להמנע מפרוט בעיות טכניות כגון משך הסיור או אי    

     תקינות  מכשירים. (2 נקודות)

ב.  הצע  דרך אחת שעשויה לפתור את הבעייה שהעלתה והסבר כיצד ההצעה תעזור לפתור את  הבעייה. (3 נקודות)

10.  רשימת מקורות (ביבליוגרפיה) (5 נק')

חובה להיעזר לפחות בשלושה מקורות שונים, ברמה ראויה. (3 נקודות)

הרשימה צריכה להיות כתובה כמקובל (2 נקודות) ולפי ההנחיות האלה:

ספר: שם המחבר (שם משפחה ושם פרטי), שנת ההוצאה, שם הספר (מודגש), שם ההוצאה, עמודים.

מאמר מכתב עת: שם מחבר המאמר, שנת פרסום, "שם המאמר" (במירכאות), שם העיתון (מודגש), מס' הכרך,

מס' החוברת (בסוגריים), מס' העמודים.אם המאמר אותר באינטרנט רצוי לרשום את שם האתר והכתובת המלאה

של המאמר.

מידע מהאינטרנט: שם/שמות המחבר/ים (שם משפחה ושם פרטי או אות ראשונה של השם הפרטי – אם צוין),

שם הסעיף או כותרת המשנה בתוך האתר או תת- האתר באינטרנט, שם בעל האתר (מוסד, אדם פרטי)

המפרסם את המאמר, תאריך המאמר (אם יש), כתובת מדויקת באינטרנט (יש להעתיק את הכתובת במלואה

מדף האתר בו מצוי המאמר), תאריך שליפה של המאמר מהאתר.

11. דפי תצפיות מהשטח  (3 נקודות)

יש לצרף את דפי העבודה המקוריים כפי שמולאו במהלך הסיור. אין להדפיסם.

דפי עבודה צריכים לכלול את כל הנתונים שנאספו במהלך הסיור, כולל סיכומים, הערות, שרטוטים, מדידות

וכדומה שנערכו במהלך הסיור ואם יש גם מידע על השפעת האדם על בית הגידול.

12. הגשת הדו"ח  (3 נקודות)

הדו"ח יוגש מודפס: גודל גופן בין 12 ל- 14. רווח בין השורות – אחד וחצי. אין להקדיש עמודים ל"שער"/

כותרות/חוצצים בין חלקי הדו"ח השונים. היקף הדו"ח על פי ההנחיות בתחילתו.

מומלץ לשלב תמונות שצולמו במהלך הסיור.

מטרות הסיור:  (ראו סעיף 1 בדו"ח)

הכרת תופעות ביולוגיות;

הכרת בית גידול חדש על מאפייניו הביוטיים והאביוטיים;

הכרת אורגניזמים בסביבתם הטבעית והשפעת הסביבה האביוטית עליהם;

הכרת יחסי הגומלין בבית הגידול בין אורגניזמים לבין עצמם ובינם לסביבתם;

הכרת ההתאמות הקיימות באורגניזם להתמודדות עם הקשיים בבית הגידול;

הכרת השפעות האדם על בית גידול

הכרה וביצוע של שיטות מדידה ודיגום בשדה;

איסוף נתונים בשדה;

ביצוע תצפיות בשדה – אקראיות ומכוונות;

עיבוד נתונים שנאספו בשדה;

תרגול כתיבת דוחות סיור;

תיעוד תצפיות ומדידות בדפי עבודה;

הבנת המורכבות של הגורמים המשפיעים על האורגניזם בבית הגידול;

אחר...

---

[1] הפנה למקור המתאים ברשימת המקורות (סעיף 11)

*************************

مرفق مثال - الجولة التعليمية  הסיור האקולוגי   

https://yth.rgl.org.il/yth.rgl.org.il/originals/1456731248%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%AA%20%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93.pdf

مرفق بعض الصفحات من الرابط السابق

مرفق روابط تتعلق بالجولة التعليمية

https://books.google.co.il/books?id=6hmPPyi-8D4C&pg=PA19&lpg=PA19&dq=%D7%97%D7%95%D7%A3+%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99+%D7%90%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%91&source=bl&ots=xnMS-Erp_m&sig=oXoikXNEEDXyP_t7lKijhuGGphQ&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjT04j1tYfeAhUTfMAKHaplAOE4HhDoATAIegQIAhAB#v=onepage&q=%D7%97%D7%95%D7%A3%20%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%20%D7%90%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%91&f=false

مرفق بعض الصفحات من الرابط السابق

http://agran-sohel.blogspot.com/2014/03/28-2014.html

صور من السنة الماضية