الشاطيء الرملي والصخري والأجران قرب الزيب: 2017

مقارنة بين نباتات الشاطيء الصخري والرملي

:قياسات إحيائية מדידות ביוטיים

قياس كثافة النباتات: نجد في مساحة 100 متر مربع مجموع نباتات اليابسة التي1 تعيش هناك ثم نحسب كثافة النباتات التي تعيش على الشاطيء الصخري ثم على الشاطيء الرملي

مجموع عدد النباتات على 100 متر مربع = كثافة النباتات لكل

متر مربع مثال اذا كان عدد نباتات زنبقة الساحل يساوي 30 نبتة في 100 م2 لذلك تكون الكثافة

30/100 = 0,3 نبتة لكل م

قياس تنوع النباتات : في مساحة 100 متر مربع. نتعرف على النباتات ونحصيها في البيئتين ونجد كثافة كل صنف في كل بيئة

قياس تنوع النباتات : نقيس تنوع النباتات في مساحة 100 سم مربع. نتعرف على النباتات الحولية ونحصيها في البيئتين ونجد كثافة كل صنف في كل بيئة

نباتات حولية : סביוןصُفير , מהתור المنثور , חרצית بسباس

قياس مقدار نمو النبات: نقيس ارتفاع النبات من الجهة الغربية المقابلة للبحر ثم نقيس ارتفاع النبات في وسط الشجيرة ثم في الجهة الشرقية. يتضح لنا بان في الجهة الغربية النباتات أقصر وذلك نتيجة تأثير رذاذ البحر( مياه مالحة) الذي يصلها نتيجة الرياح الغربية ويسبب لموت قم الأغصان الغربية

*****************************************************

:قياسات لا إحيائية מדידות אביוטיים

قياس درجات الحرارة

قياس سرعة إستيعاب الماء

قياس % لتركيز كلوريد الصوديوم - ملح الطعام

***************************

أسئلة وأجوبة تتعلق بالجولة التعليمية

تتعلق بظواهر تمت مشاهدتها في الجولة

السؤال: كيف تفسر بقاء نبات إبن طيون حياً بالرغم من نموه على صخور الكركار قليلة المياه؟

الجواب: لنبات إبن طيون توجد أوراق سميكة تخزن الماء والغذاء من موسم الأمطار لموسم الجفاف، الأوراق مغطاه بطبقة من

الكوتيكولا التي تقلل التبخر، عدد الثغور قليل نسبياً يقلل النتح وفي سنةنثل هذه السنة تجف قسم السياقان لتقلية حاجة النبات للماء

*****************

السؤال: لماذا لا توجد نباتات اليابسة في الرمال التي تغمرها مياه البحر عندما ترتفع الامواج؟

الجواب: مياه البحر مالحة المياه تتبخر من الرمال ويبقى الملح فيها، ولذلك يرتفع تركيز الاملاح في هذه الرمال وفي بيئه مالحة لا يتمكن النبات من العيش لعدم تمكنه من استيعاب الماء من التربة الرملية المالحة لسبب التركيز المرتفع للاملاح فيها ويصبح الضغط الاسمزي في خلايا النبات أقل من الموجود خارجها

السؤال: لماذا بذور زنبقة الساحل خفيفة و تنضج قبيل فصل الشتاء في نهاية شهر تشرين الثاني؟

الجواب: البذور خفيفة لأنها مغلفة بطبقة خارجية اسفنجية يتخللها الهواء مما يجعلها أن تكون خفيفية لتنتشر البذور بواسطة الرياح بسهولة وعند قدوم فصل الشتاء والامطار تنبت هذه البذور وتكون نباتات جديدة التي تكون أوراقو ابصال صغيرة في السنة الاولى من حياتها وفي بداية الصيف تجف الأوراق وتبقى البصلة حية وفي حالة "سبات" طيلة فصل الصيف وبداية الخريف

*******************

زنبقة الساحل (الشاطئ):

زنبقة الساحل חבצלת החוף بقلم: سهيل مخول

لا تعيش نباتات اليابسة على حافة الشاطئ بالقرب من مياه البحر تدعى هذه المنطقة الشاطئ الميت، وذلك لسبب ارتفاع تركيز الأملاح فيها. ولكن على بعد مسافة معينة من الشاطئ (تقريباً 30 متر) في المطقة الرملية وعدة أمتار بعد مرتفع صخور الكركار (حيث لا تصل مياه البحر) توجد نباتات اليابسة مثل : نبات الأزرق (עדעד כחול)، زنبقة الساحل، مداد الرمال، انحناء الضبع وغيرها.

شروط الحياه في هذه الرقعة من الساحل غير مريحة للنباتات، لسبب تحرك الرمال واستيعابها للماء بسرعة وتغلغل المياه الى الاعماق وزيادة تركيز الأملاح ما يشكل صعوبة في استيعاب النبات للماء نتيجة الفرق في الضغط الاسموزي. كما وأن حياة النباتات على صخور الكركار ليست سهلة.

زنبقة الساحل (الشاطئ): تعيش هذه الزنبقة في الرمال على في الاماكن التي لا تصلها مياه الأمواج، تعيش في بيت التنمية هذا (البيئة) في شروط غير مريحة ويمكن القول تعيش في شروط صعبة للأسباب التالية:

1. تركيز الأملاح المرتفع في التربة (هنا التربة رملية) وهذا يعيق استيعاب الماء الى جذور النبات، نباتات الشاطئ قد تكيفت لقلة الماء .

2. في منطقة الشاطئ توجد رياح قوية التي تحمل معها رذاذ من مياه البحر وتنقله للنباتات وهذا يشكل خطراً على النباتات ويسبب جفاف أجزاء منها نتيجة تكوين وسط أيوني الذي يؤدي لخروج الماء من اجزاء النبات ونتيجة لذلك تجف وتموت. (نشاهد غالبية أغصان النباتات (الشجيرات) قصيرة من جهة البحر وطويلة من الجهة المعاكسة (الشرق).

3. الرياح تحرك الرمال وقد تغطي الرمال النباتات بشكل كامل، كما وأن حبيبات الرمل عند اصابتها أجزاء النبات تسبب ضرراً كبيراً للأنسجة الطرية ولذلك ضررها أكبر على النباتات الحديثة وعلى الأغصان الغضة.

4. مياه الأمطار تتغلغل بسرعة الى الأعماق، وذلك لأن قدرة تماسك جزيئات الماء مع الرمال قليلة. نتيجة لذلك نباتات الشاطئ ذات جذور عميقة والنباتات العشبية تنهي دورة حياتها بسرعة، تخرج أوراق زنبقة الساحل بعد الري في فصل الامطار (الخريف والشتاء) وتخزن الماء والغذاء في البصلة الموجودة في عمق أكثر من 20 سم، تجف الأوراق في فصل الصيف نبات كهذا يدعى جيئوفيت גיאופיט ( جيئو - أرض، فيت- نبات)

مميزات زنبقة الساحل:

1. لزنبقة الساحل أوراق سميكة وكثيرة، مكسوة بطبقة شمعية تحميها من الجفاف.

2. عند بداية فصل الصيف تجف الأوراق. وعند نهاية فصل الصيف يخرج من البصلة ساق الأزهار الذي يحمل عدة أزهار (نورة) .

3. تتفتح الأزهار عند الغروب وذلك لأنها تلقح بواسطة حشرات ليلية، كما وأن شدة الرياح تقل ويقل الرذاذ الذي يؤثر سلبياً على الأزهار. في نهاية الصيف يقل الازدحام على الملقحات كما وأن البذور تكون ناضجة قبيل سقوط الأمطار.

4. البذور صغيرة محاطة بنسيج اسفنجي خفيف وغلاف أسود- تنتشر البذور بواسطة الرياح.

אזור חולות חוף הים

בחולות חוף הים תנאי המחיה קשים עבור בעלי החיים. הטמפרטורה הגבוהה של החול בשעות היום, ניידות החולות והעדר מקורות מים בשל חלחול, מונעים מרוב בעלי החיים להתקיים באזור.

מרבית בעלי החיים החיים בחולות מוצאם מדברי. מבנה גופם ואורח חייהם מותאמים לסביבה קשה זו. מקובל להגדיר קבוצה זו כ"אוהבי חול" (פסמופיליים). אוהבי החול הגיעו מאזורים מדבריים של מערב הנגב ומרכזו, התפשטו במישור החוף עד לאזור הירקון, וחלק קטן מהם אף מצפון לו. מניפת הסחף של הירקון והביצות שהיו מסביבו מנעו מחלק מבעלי החיים הללו להתפשט לאזורי החולות שמצפון לירקון.

בעלי החיים המיוחדים לאזורי החולות הדרומיים הם צב היבשה המדברי; הנחשים - העכן קטן ונחש החולות; החומטים - חמט רפואי ונחושית החולות; השממיות - ישימונית מצויה וישימונית רביבים; הלטאה שנונית החולות, חרדון החולות והכח האפור. יונקים ממוצא מדברי החיים בחולות החוף הם: גרביל החוף, גרביל החולות וגרביל דרומי, ירבוע מצוי, קפוד החולות ומריון החולות, שהוא יונק אנדמי בארצנו.

ההתאמה של בעלי חיים אלו לאזורי החולות מתבטאת בדרך כלל במבנה הגפיים שלהם ובאופן התנועה בחול. הגדלת שטח המגע עם החול על ידי שעירות, אופיינית לקבוצת המכרסמים. תנועה לוליינית המאפשרת זרימה עם החול מצויה אצל העכן הקטן, ושינון הרגליים אצל הלטאות מאפשר התמודדות עם החום ועם הקושי לנוע בחול.

אזור החוף הסלעי

החוף הסלעי בנוי בעיקרו מסלעי כורכר בעלי דרגות שונות של קושי וליכוד. סלעי הכורכר עוברים תהליכים מנוגדים: גידוד על ידי גלי הים ובנייה על ידי אורגניזמים גירניים. בשל הגידוד מחוררים הסלעים מאוד ויש בהם גומחות רבות המאפשרות מקום מסתור לבעלי חיים קטנים מקבוצות ימיות. הרס סלעי הכורכר יוצר מצוקים מעל המים ולא פעם מתמוטטים גושי סלע לתוך הים. הסלעים יוצרים איים ומפרצונים רדודים, שבחלקם גם התמלאו בחול. במספר מקומות לאורך החוף, כמו בדור ובקיסריה, יצרו פעולות חציבה של האדם לאורך ההיסטוריה מקומות מחיה לבעלי חיים ימיים כגון סרטנים ודגים. כאן נוכל למצוא מתחת לפני המים חלקי מבנים, חרסים וצדפות המלוכדים יחדיו לסלעים מוצקים על ידי אצות גירניות ותמיסות ימיות מלכדות.

תופעת החיגור בחוף הסלעי

היצורים החיים בחוף הסלעי הם ברובם בעלי חיים בעלי זיקה למים מלוחים. בחלקם מבלים כל חייהם במים ובחלקם מחלקים זמנם בין המים ליבשה. מרבית היצורים החיים בחוף זקוקים להרטבה של מי הגלים, ותנאי יובש ממושך עלול להזיק להם.

את סביבת החיים בחוף הסלעי מקובל לחלק לחגורות או רצועות מקו המים ומזרחה. תופעת החיגור בחוף נוצרת בשל השינויים בתנאי החיים בין האזורים המוצפים קבוע על ידי מי הים לבין האזורים המוצפים רק בחלק מהזמן, או אלו היבשים רוב הזמן. היצורים החיים בחוף מסודרים ברצועות על פי דרגת העמידות שלהם ליובש ועל פי דרגת הצורך שלהם בכיסוי מים, הנחוצים כדי למצוא מזון או כדי להתרבות.

שלוש הרצועות העיקריות, שלכל אחת מהן עולם בעלי חיים משלה, הן:

א. אזור התת-כרית - המוצף בקביעות על ידי הים.

ב. אזור הכרית - המוצף ומתייבש לחילופין.

ג. אזור העל-כרית - אינו מוצף אך מקבל טיפות רסס.

אזור העל-כרית

هنا كانت جولتنا في المنطقة الضخرية التي لا تغمرها المياه

מעבר לאזור הגאות והשפל, מצוי האזור הנקרא העל-כרית, אזור הרסס או החוף העילי. גם כאן התנאים קשים אך קבועים יותר. משרע הטמפרטורות גדול, היובש רב, הקרינה חזקה ורמת המליחות גבוהה. מספר המינים כאן קטן, והוא הולך ופוחת ככל שמתרחקים מהאזורים המוצפים או המקבלים רסס של מי ים. בעלי החיים המצליחים לשרוד מסוגלים ל"הסתפק במועט" והם מותאמים מאוד לתנאי יובש ומליחות. כאן מצויות אצות כחוליות מתחת לשטחם העליון של אבני הכורכר, והן המשוות לסלעים את הגוון הכהה. מהאצות ניזונות החופיות. כמו כן נוכל לראות כאן את טחבית הים הנעה בחופשיות על פני השטח בשעות הקרירות.

***************

**********************

******************************

עדעד כחול הוא צמח עם "פריחת אלמוות" בצבע כחול עז. זהו עשבוני רב-שנתישגובהו 35 ס"מ. הצמח שעיר או מחוספס. העלים מרובים וצפופים, ערוכים בשושנתבבסיס הצמח, מחולקים לאונות מעוגלות, מן הקיצונית שבהן מזדקר זיף. גבעוליהפריחה מכונפים לאורכם. הכנפיים מתרחבות כעלה לקראת הפרחים, ראשן משולש. השם עדעד ניתן לסוג זה בגלל פרחיו שאינם נובלים, כביכול חי הפרח לעדי-עד. "אשם" בכך בעיקר הגביע, שהוא צבעוני, קרומי ושאיר בעוד הכותרת נובלת ונושרת. מקורו של הסוג בביצות מלוחות, והצמחים מצויידים בבלוטות המפרישות מלח ומווסתות את כמות המלח ברקמות הצמח.
עדעד כחול פורח ממרס עד יוני, לפעמים אף עד אוקטובר. לפרחיו גביע בצבע סגול עד כחול עז, המאפיל על הכותרת שצבעה קרם. הגביע קטוע, חסר אונות. אבקנים 5. הפרח מפריש צוף ומואבק על-ידי חרקים. האבקה עצמית נמנעת על ידי הטרוסטיליה (אורך שונה של אבקנים ועליים בפרחי כל אחד מהפרטים, והאבקה אפשרית רק בין אבקנים לעליים באותו אורך).
עדעד כחול גדל באזור החוף, בחול ובכורכר במדרונות הפונים לים וסובלים מרסס של טיפות מלוחות, הנישאות ברוח מן הים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון. ממין זה טופחו זנים שונים לגינת הנוי ולקטיף, מהם בצבע המקורי ומהם בצבעים שונים.
בסוג 250 מינים, בארץ 6, בעיקר במליחות ובמדבר.

*******************************************************

חבצלת החוף

תקציר :חבצלת החוף צומחת בחגורת הרסס של חופי הים התיכון. הזרעים של החבצלת יכולים לצוף במי ים עומדים ומתערבלים במשך 50 ו- 19 ימים בהתאמה, ולשמור על כושר הנביטה שלהם לאחר שנשטפו במי ברז. טמפרטורת הנביטה היא 0C 10-30, מה שמתאים לתקופת הגשמים בישראל. אור מעכב את נביטת הזרעים הזרעים. עיכוב הנביטה הנגרם ע''י אור תלוי בעצמת ההארה. תקופה ארוכה של הארה אינה משפיעה על קצב הנביטה, אם הזרעים מועברים לחשכה. מדידות של חדירת אור דרך שכבות חול בעוביים שונים הראו שהזרעים יכולים לנבוט רק כאשר הם מכוסים בשכבת חול מספקת. בחינת הנביטה בתנאי מלח שונים הראו שפוטנציאל אוסמוטי של atm 19 (של Nacl או של מי ים מהולים) היא הגבול העליון לנביטה. קצב הנביטה נמצא ביחס הפוך לפוטנציאל האוסמוטי של התמיסה. זרעים מצמחים שצמחו בבית גידול שאינו מלוח נובטים בטווח מליחות צר יותר.

הקדמה: חבצלת החוף נפוצה בחופי אגן הים התיכון, באזורים הפיטוגיאוגרפיים של האזור האירנו- טורני. היא מופיעה גם בחופי האוקינוס האטלנטי , באזור האירו-סיבירי.

בישראל, חבצלת החוף היא צמח חוף ים טיפוסי. היא גדלה הן בחוף הגבוה והן בחוף הנמוך. אוכלוסיות גדולות מופיעות בשפכי ואדיות ונחלים, ובמקומות מסוימים כמו דיונות קיסריה ופלמחים הצמחים חודרים עד לעומק של מספר ק''מ אל תוך היבשה.

תכונות אופיניות של בית הגידול של הצמח: רסס מלוח מהים, מי תהום מלוחים, קרקעות קלות בעלות כושר נשיאת מים קטנה ותכולה נמוכה של חרסיות ומינרלים. בישראל האקלים של בית הגידול של חבצלת החוף הוא מזג אויר ים תיכוני אופייני עם לחות יחסית גבוהה.

מטרת המאמר: לבחון את האספקטים האקולוגיים של נביטת זרעי חבצלת החוף. תשומת לב ניתנה בעיקר לשאלת משך הציפה של הזרעים במי-ים , כיצד הציפה משפיעה על חיוניות הזרעים, וכיצד הנביטה שלהם מושפעת ממליחות , אור וטמפרטורה.

חומרים ושיטות

זרעים נאספו בחוף . הם אוכסנו בשקיות נייר בטמפרטורת החדר.

נביטה נבדקה בצלחות פטרי שהכילו שתי שכבות של נייר סינון שהוספגו ב- 4 מ''ל מים מזוקקים או בתמיסה נבדקת. התנדפות נמנעה ע''י כיסוי הצלחות בפוליאתילן. בכל טיפול נבדקו – 20 זרעים בכל צלחת. כל ניסוי נעשה מספר פעמים. נביטה הוגדרה כזמן שבו פרץ השורשון את קליפת הזרע.

תוצאות

משך הציפה:כושר הציפה של זרעי החבצלת פחת עם הזמן ; הזרעים קלטו מים ושקעו. היו הבדלים בין השפעת מים שקטים ומים מעורבלים. בכל הריכוזים הזרעים במים מעורבלים שקעו מוקדם יותר. בתחילת הניסויים קצב השקיעה היה פונקציה של מהירות הערבול של התמיסה. הערבול הגביר את חדירת המים לזרעים , שנגרם ע''י מגע הדוק בין המים והמיקרופילה, דרכה חדרו רוב המים אל הזרע המכוסה קוטיקולה.

הערבול יכול לגרום גם לשבירת כיסוי הזרע, מה שיגרום לחשיפה של שטח גדול יותר דרכו יכולה להתבצע חדירת מים.

נביטה אחרי השרייה במי-ים

כבר לאחר 4 ימי השרייה יש ירידה באחוז הנביטה. לאחר 10 ימים האפקט מאד בולט. על כל פנים , זרעים מושרים שנשטפו במים טריים נבטו היטב אפילו לאחר 27 ימים ימי השרייה במי ים. השרייה למשך 60 יום גרמה נזק בלתי הפיך לכל הזרעים.

אפקט הגיל

72% נביטה הושגו כאשר הזרעים נזרעו יום אחד לאחר איסופם . 94% ו 92%- הושגו בזרעים בני חודש ושנה לאחר האיסוף ,בהתאמה, כלומר כושר הנביטה נשאר גבוה למשך שנה לפחות.

אפקט הטמפרטורה

נביטה התרחשה בטווח טמפרטוררות 0C 10-30. מקסימום נביטה הובחנה בין0C 30- 15. בטווח זה הטמפרטורות הגבוהות הגדילו את מהירות הנביטה. טמפרטורות תת- אופטימליות (0C5-10) ועל – אופטימליות (0C30-35 ) לא גרמו נזק לזרעים במשך 31 ימים. היה נזק בלתי הפיך מסוים בזרעים שהוחזקו ב-0C 40 , שבגללו חלק מהזרעים לא נבט.

אפקט האור

אור מתמשך מעכב נביטה בצורה דרסטית בטווח הטמפרטורות שנבדק. פרקי הארה קצרים (10-15 דקות כל 48 שעות) אינם בעלי השפעה כלשהי.

העיכוב גדל עם הגדלת עוצמת ההארה.

הקרנה במשך 28 ימים אינו גורם לתרדמה משנית , והנביטה לאחר העברת הזרעים לחושך היא כמו בזרעים שלא נחשפו לאור.

הארות שניתנו לפרקי זמן שונים אינן משפיעות על כושר הנביטה וקצב הנביטה, כאשר הזרעים מועברים לחושך אחרי טיפולי ההארה. ההבדל היחיד שנראה היה תקופת השהיה קצרה יותר בהתאם לתפיחה שהתחילה כבר בזמן ההארה

חשכה במשך ארבעת הימים הראשונים אינה משפרת את הנביטה באור. חשכה במשך 6-9 ימים, שבהם חלק מהזרעים נבטו כבר, אינה מאפשרת נביטה לזרעים שלא השלימו את נביטתם בחושך. מכאן נראה שהאור הוא בעל אפקט מעכב של השלב האחרון בתהליך הנביטה.

בתנאי הניסוי (עוצמת אור של 1800 לוקס), שכבה של 1.3 ס''מ של חול מאפשרת מעבר של 8-10 לוקס בלבד, ואז הנביטה זהה לזו שבחושך.

אחוז הזרעים הנובטים שהמיקרופילה שלהם כוסתה בחול דומה לזה שהיה כמו בקרת החושך. כאשר המיקרופילה נחשפה לאור (שאר חלקי הזרע כוסו בחול), הנביטה עוכבה רק בחלקה זה מעיד שכיסוי הזרע אינו אטום לחלוטין, למרות צבעו השחור, ושהמיקרופילה היא המקום העיקרי, אך לא היחיד, שדרכו חודר האור.

קליטת האור ע''י החול אינה תואמת בדיוק לחוקי Beer. קיימת סטייה ניכרת בהתאם לגודל וצורת גרגרי החול. עוצמת האור באמצע היום יכולה להגיע ל- 80,000 לוקס בחוף הים. בתנאים אלו שכבת חול של 5 ס''מ בולעת את רוב האור, אך חשכה מוחלטת מושגת רק בשכבות בעובי של 10 ס''מ.

אפקט מליחות

התוצאות מעידות שנביטה אפשרית רק עד ריכוז של NaCl 450mM . שאחוז נביטה גבוה (יותר מ- 85%) מתקבל בריכוז של עד mM 200 . בריכוזים גבוהים יותר יש ירידה הדרגתית באחוז הנביטה.

העברת הזרעים מתמיסת NaCl למים מזוקקים (אחרי 41 ימים) הגבירה את אחוז הנביטה, אך היתה רק החלמה חלקית כאשר ריכוז המלח NaCl היה mM450-500 .

במי ים שנמהלו ל- ¾ מריכוז מי הים הרגיל התרחשה נביטה. אחוז הנביטה שהתקבל במקרה זה היה דומה לאחוז הנביטה שהתקבל בתמיסת NaCl בעלת אותו פוטנציאל אוסמוטי.

השוואה של נביטת זרעים שנאספו מצמחים מבתי גידול מלוחים ובלתי מלוחים מראה שזרעים מבית גידול שאינו מלוח נובטים בטווח ריכוזי מלח צרים יותר. אחוז הנביטה של זרעים מבתי גידול שאינם מלוחים והונבטו בריכוזי מלח נמוכים הוא נמוך יותר מאשר של זרעים מחוף הים .

דיון

פיזור זרעים: כבר בעבר הובחן שהים – באמצעות הגלים והזרמים משמש אמצעי לפיזור זרעים של מספר מיני צמחים. זרעי חבצלת החוףיכולים לעבור ע''י גלי הים וזרמיו מספר קילומטרים . העברת הזרעים ע''י הגלים , יחד עם כושר הנביטה הגבוה שלהם, לאחר שהם נשטפים במי גשם טריים, מסבירים את התפוצה הגבוהה של מין זה בחופי הים התיכון. יש לציין שגם רוחות והצפות מעורבות בהפצת זרעי ח. החוף.

טמפרטורה: הזרעים מבשילים במהלך אוקטובר ונובמבר כיוון שלצורך הנביטה אין צורך בתקופה שלאחר ההבשלה ואין חומרים מעכבי, נביטה, רובם ינבטו במשך העונה הגשומה כשיש פיזור נביטה בין אוקטובר ומרץ. טמפרטורה ממוצעת בחוף בתקופה זו היא 13-21 0C והמקסימום אינו מעל 0C25 והמינימום אינו פחות מ- 0C8. נראה, לכן שהזרעים מאד מותאמים לתנאים הטרמיים של בית גידולם. נראה שבטבע הטמפרטורה אינה גורם המגביל את נביטתם. למרות שהנביטה מדוכאת ע''י טמפרטורת המינימום של החוף, הזרעים אינם נפגמים, והם ינבטו בהצלחה אחרי שהטמפרטורה תעלה.

פוטוריאקציה: זרעי ח. החוף הם בעלי תגובה שלילית לאור. לכן הם לא ינבטו על פני הקרקע, אלא אם הם כוסו בחול. חשיפה של זרעים תפוחים לאור מונעת את נביטתם מבלי להשפיע על כושר הנביטה שלהם. כאשר, לאחר החשיפה לאור, מכסים את הזרעים, הם ינבטו היטב. היתרון האקולוגי של תגובה שלילית לאור היא כנראה, שנביטה על או קרוב לפני הקרקע בחוף החולי, יחשוף את הזרעים והנבטים לסכנה של סחיפת חול וחוסר מים (מה שיגרום להתייבשותם על השכבה העליונה). לכן, אם הנביטה לא הייתה מעוכבת ע''י אור, הסיכויים להתבססות הנבטים היו קטנים. הרבה זרעים אחרים מבתי גידול חוליים דווחו אף הם כבעלי תגובות נביטה שלילית לאור.

זרעים הנובטים כאשר הם נזרעים בעומק מסוים דורשים כמויות גדולות של חומרי תשמורת, ולכן צריכים להיות גדולים יחסית. בקר (1972) מצא שזרעי צמחי חוף בקליפורניה גדולים מאלה של בתי גידול אחרים. זרעי חוף הים הם בעלי תכונות כאלה. יש לציין, שסף הרגישות לאור הוא נמוך יחסית בזרעי חבצלת החוף והפחתה של הקרינה מעלה את אחוז הנביטה. באמצע היום בתנאי שדה, חשכה מושגת רק בעומק של מעל 10 ס''מ. באמצעות הרגישות לאור הזרע יכול לבחור עומק שבו הוא מוגן מהתייבשות והמרחק עד להצצה של הנבט אינו גדול מידי.

מליחות: הניסויים מוכיחים שזרעי חבצלת החוף אינם נובטים במי ים או בתמיסת מלח בעלת ערכים אוסמוטיים דומים.

בחבצלת החוף, אשר מותאמת לתפוצה ע''י הים, נביטה אחרי הצפה תתבטא בסיכוי נמוך של הישרדות והתבססות. לכן, זרעים מסוגלים לנבוט רק כאשר המליחות אינה עולה מעל ¾ מזו של ריכוז מי הים .

הכושר של זרעים לנבוט היטב בתמיסות בעלות ריכוז מלח נמוך הינו בעל ערך אדפטיבי בבתי גידול בעלי מים מלוחים. זה נכון גם בהתייחס לנביטה הטובה שלהם כשהם מועברים למים בלתי מלוחים, אחרי ששהו זמן מה בתמיסה במלח ריכוז מלח גבוה, כיון שזה יקרה בטבע כאשר הזרעים נשטפים במי הגשם.

נראה שהיכולת לנבוט בבתי גידול מלוחים מושפעת מתנאי הסביבה שבהם גדל צמח האם. זרעם שנאספו מסביבה מלוחה היו יותר עמידים למליחות גבוהה מאלה של צמחים שגדלו בסביבה של מים מתוקים..

לסיכום, תכונות הנביטה של זרעי חבצלת החוף המתיחסים לכושר הציפה שלהם במי ים ולתגובתם לטמפרטורה, אור ומליחות ומליחות הנם בעלי ערך אדפטיבי גבוה בתנאים בהם הים הוא המפיץ העיקרי וחגורת הרסס היא אזור הנביטה.

صور فرقة يوم الأحد 14.01.2018