(نتائج بعض الفرق ( تلخيص

תיאור מורפולוגי ועוד על גיאות ושפל

חופית מגובששת
מערכה: רכיכות
מחלקה: רב- לוחתיים
סידרה: חלזונות (קדם- זימאים)
משפחה: חופתיים
סוג: חופית
מין: חופית מגובששת
אורך הקונכית כ8- מילימטר. הקונכית נמוכה (קצרה), עבת דפנות ונושאת שורה של בליטות קהות על גבי פיתוליה. החילזון ניזון מליחוך אצות מעל פני הסלעים, ולשם כך נעזר במגרדת. עמיד ליובש ולחום גבוה של שמש הקיץ. חי על גבי סלעי חוף, הנחשפים לאוויר בזמן השפל לתקופות ממושכות

___________________________

חופית מנוקדת
מערכה: רכיכות
מחלקה: רב- לוחתיים
סידרה: חלזונות (קדם- זימאים)
משפחה: חופתיים
סוג: חופית
מין: חופית מנוקדת
דומה מאוד לחופית המפוספסת בצורה, באורח החיים ובבית הגידול. הצבע היסודי שחור עם נקודות וכתמים לבנים. בבניקולר נראים חריצים רוחביים ואורכיים על הקונכית. מטילה את הביצה בקיץ ( יוני- אוקטובר) וההתפתחות דומה לזו של החופית המחוספסת.










בלוטן ענק
מערכה: פרוקי- רגלים
מחלקה: סרטנים
סידרה: זיפרגלאים
משפחה: בלוטיים
סוג: בלוטן
מין: בלוטן ענק
זיפרגלאי גדול, שקוטרו 4 ס"מ. השריון מוצק, דמוי חרוט קטום, שבשיאו פתח הניתן לסגירה בעזרת לוחיות אנקוליות. קליפתו של השריון עבה ועשירה בחללים, מה שמקנה לה תכונה של מבודד תרמי. יש לכך חשיבות רבה בשעות השפל, כשהוא נחשף לאוויר ולקרינת השמש הישירה. לפרטים הצמודים אל חלקיו העליונים של הסלע- אלה הנחשפים לאוויר לתקופות ממושכות- יש בשריון פתח, שהוא קטן מן הפתח המצוי בשריונם של פרטים הצמודים למפלס נמוך יותר של הסלע. נראה שזו היא דרך להפחית את כמות המים האובדים מן הגוף בשעת החשיפה הממושכת לאוויר החם והיבש. הבלוטן צמוד לסלע בקבוצות. כל הפרטים נושאים אברי רבייה זכריים ונקביים (הם הרמפרודיטים), ומפרים זה את זה בעזרת צינור הפריה ארוך מאוד. הביצים נשמרות בשריון עד לבקיעת הפגיות, הן מתקרבות לחוף ונצמדות לסלעים באזור הכרית, בדרך כלל בקרבתם של פרטים בוגרים. הוא ניזון בשעה שהוא נשטף במים, שולח מבעד לפתח השריון את רגליו, הנושאות זיפים, ומסנן מן המי פירורי חומר אורגני ויצורים זעירים. עמיד מאוד בתנאי חום ויובש

_____________________

חד שן אילתי
מערכה: רכיכות
מחלקה: רב- לוחתיים
סידרה: חלזונות
משפחה: גלגילניים
סוג: חד שן
מין: חד שן אילתי
אורכו 25 מילימטר. חילזון ממשפחת גלגילניים. הקונכית נמוכה, דמוית תרבוש, ופיתוליה מעטים (בדרך כלל 5-6). בפתחה אין מרזב ובשפתו הפנימית קבועה בליטה (שן) קצרה אחת. על גב הרגל יש מכסה קרני חום, המיועד לסתום את פתח הקונכית. החילזון זוחל על פני סלעים באזור הכרית התחתון ומכרסם אצות מעל פניהם. שכיח.

___________________________

גיאות ושפל היא תופעה של עלייה וירידה מחזורית של פני המים באוקיאנוסים ובימים.
לאורך חופי האוקיאנוסים ורוב הימים יש תנודות מחזוריות בגובה פני המים, המתרחשות ארבע פעמים ביממה (ליתר דיוק ב24- שעות ו52- דקות.) המים הולכים וגואים ומציפים שטח מהחוף; אחר כך הם מתחילים לסגת וכעבור שש שעות ו13- דקות הם מגיעים לנקודה הנמוכה ביותר; שוב גואים המים ומגיעים לשיאם כעבור שש שעות ו13- דקות נוספות, הם נסוגים וחוזר חלילה.
תופעות אלו, הנקראות גיאות ושפל, מקורן בעיקר בכוח המשיכה של הירח. אמנם גם השמש מפעילה את משיכתה על מי האוקיאנוסים, והמסה שלה גדולה פי כמה וכמה מזו של הירח; אך היא מרוחקת מכדור הארץ פי 400 לערך מאשר הירח, ולכן כוח משיכתה הוא פחות ממחצית, מזה של הירח.
כוח המשיכה של הירח על מים הוא חזק ביותר באוקיאנוסים ובימים הקרובים אליו. המקום הקרוב ביותר לירח הוא מצהר (קו האורך) שמעליו נמצא הירח. הירח מושך את המים וכך נוצרת גיאות. ככל שהמקום מתרחק מהמצהר, תקטן הגיאות ותיהפך לבסוף לשפל. אולם גיאות נוצרת גם מעל לאתר הנמצא בריחוק של 180 מעלות אורך ממנו, וזה בגלל הכוח הצנטריפוגלי. בשני המצהרים שבין השניים הראשונים, והמרוחקים מהירח במידה שווה, יהיה השפל בשיאו. שני המצהרים נמצאים בריחוק של 90 מעלות אורך ממצהרי הגיאות. כך מחולק כאילו כדור הארץ לארבעה רבעים- על הרבע הראשון גיאות, על השני שפל, על השלישי גיאות ועל הרביעי שפל.
כדור הארץ מסתובב סביב צירו ובמשך 24 שעות הוא משלים את הסיבוב, ולכן עומד בכל רגע מצהר אחר מול הירח וגיאות ושפל נעים בלי הפוגה על פני האוקיאנוסים והימים. כעבור שש שעות ישלים כדור הארץ רבע מסיבובו היומי בכיוון מערב ולמזרח. אולם בינתיים נע גם הירח במהלכו החודשי סביב כדור הארץ והתקדם כמה מעלות מזרחה, לכן יעמוד המצהר, שבאתרו היה שפל, במקום הקרוב ביותר מול הירח לא כעבור שש שעות (רבע סיבוב) אלא שש שעות ו13- דקות, כי ב13- דקות הוא משיג את הירח המתקדם. אז תהיה שם גיאות, והוא עדין במצהר השני, שהיה קודם לכן בשפל.
שטח מסוים באוקיאנוס, שגאה, מימיו יורדים בהדרגה ומגיעים לנקודת שפל כעבור שש שעות ו13- דקות; וכעבור פרק זמן כזה הם שוב יגיעו לשיא הגיאות, וכן הלאה עד אין סוף.
ההשפעה של מצב השמש על הגיאות והשפל איננה מיידית אלא משתהה בדרך כלל יום אחד עד יומיים, בגלל כוח ההתמדה של מי האוקיאנוסים.
מידות הגיאות והשפל שנות מאוד מאזור לאזור. הגיאות והשפל מושפעים גם רבות מצורתם של מפרצים.

http://www.eilat.org.il/eilatbay/krit/geot%20&%20shefel.htm

אצות וחוף אכזיב

חומיות

(אצות)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חומיות

מיון מדעי
על-ממלכה:
איקריוטיים
מחלקה:
חומיות
שם מדעי
Phaeophyceae
חומיות (אצות חומות; שם מדעי: Phaeophyceae) הן מחלקה של אוקריוטיים.
הצבע החום־ירקרק המיוחד שלהן בא מהפיגמנט פוקוקסנטין (fucoxanthin). אצות אלה הן דמויות עלים ודמויות גבעול, ואף בעלות שקי אוויר שתורמים לפולריות של האצה. בחתך בדמוי הגבעול רואים תאים דמויי שיפה.

___________________

אצות ירוקיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אצות ירוקיות
מין של ירוקיות, בהגדלה פי 10,000
מיון מדעי
על-ממלכה:
אוקריוטיים
ממלכה:
צומח
מערכה:
ירוקיות
שם מדעי
Chlorophyta
ירוקיות (או אצות ירוקות, שם מדעי: Chlorophyta) – מערכה בממלכת הצומח. מכילה כ-7,000 מינים של אורגניזמים המבצעים פוטוסינתזה. מקובל להניח שצמחים התפתחו מן הירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים ההפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית. בין מחלקותיה נכללת מחלקת האצות הירוקניות.

המותאמים להפליא לאזור חייהם.
יום בחוף אכזיבהסיור בחוף אכזיב מאפשר לנו לעקוב מקרוב אחר חיגור בחוף סלעי. גבוה מעל פני המים, באזור העל-כרית, חיים סרטנים קטנטנים הנקראים טחבניות. אלה נעים בזריזות על פני הסלעים. לצדם ומתחתיהם, חסרי תנועה כמעט, מתקיימים חלזונות קטנים הנקראים חופיות. החופיות נעות באטיות רבה על הסלעים וניזונות מאצות זעירות החבויות בסלע. את האצות הן מגרדות מן הסלע בעזרת לשון משוננת וחזקה. בגבול העליון של אזור הכרית חיים סרטנים קטנים ונייחים הנקראים בלוטים. סרטנים אלה בונים בית העשוי לוחיות גיר, והם צמודים בחוזקה אל הסלע במשך כל חייהם. מתחת לחגורת הבלוטים שוכנים להם בעלי חיים רבים השייכים לחסרי החוליות: חילזון הצלחית, חילזון החד-שן, צדפת הבוצית, שושנות-ים אדומות וסרטנים שונים. הצלחית והחד-שן ניזונים מאצות קטנות שהם מגרדים מן הסלע, הבוצית מסננת מתוך מי הים חלקיקי מזון קטנטנים, שושנת-הים האדומה פורשת את זרועותיה וצדה יצורים קטנים והסרטן מפצח קונכיות בעזרת צבתותיו החזקות. בשעה שהחופיות באזור העל-כרית צריכות להתמודד עם סכנת התייבשות, הרי שהצלחית, הבוצית ושושנת-הים באזור הכרית צריכות להתמודד עם סכנת הניתוק מן הסלע והסחיפה על ידי מי הים מחד, ועם השינויים היומיים בגובה המים מאידך. אמצעי עגינה חזקים לסלע והתאמת שעות הפעילות לשינויי הגאות והשפל הם חלק מן "הפתרונות" שסיגלו לעצמם בעלי החיים באזור הכרית. המים הנעים כל הזמן שוחקים בהדרגה את פני הסלעים, ובמקומות רבים הם נראים כטבלות שטוחות. בשעת שפל, כשהים רגוע, אפשר ללכת בזהירות על הטבלות ולהתבונן מקרוב ביצורים החיים עליהן. הטבלות מכוסות באצות ירוקות המופיעות ומתחלפות בהתאם לעונות השנה. אצות אלה מהוות מקור מזון לבעלי חיים רבים השוכנים בתוכן. פניהם המחוספסים של טבלות הסלעים מקורם בחלזונות הבונים עליהם שלדים שבריריים. שוליהם החיצוניים של טבלות הכורכר עשויים שלדים של בעלי חיים. אם נשבור פיסה קטנה משולי הטבלה, ניווכח במהרה כי רק חלקה הפנימי עשוי אבן כורכר. בחלקה החיצוני היא עשויה שלדי חלזונות המלוכדים יחדיו. במבוכים הרבים שבשולי הטבלה חיים יצורים רבים - תולעי זכוכית אדומות, צדפות קודחות, סרטנים קצרי בטן ועוד. מעבר לשולי הטבלות מצוי הים הפתוח ובו אזור התת-כרית. מורדות הסלעים מגיעים לעומק של מטרים ספורים. על מנת להתבונן ולהכיר אזור זה יש להצטייד בשנורקל ובמסכה, ולעתים אף במכלי צלילה. כאן מתגלה עולם מופלא של בעלי חיים וצמחים שמכסים בצפיפות את הסלעים. בעלי החיים השליטים על הסלעים הם ספוגים, איצטלנים, חיטחבים, הידרתים, שושנות-ים ואף אלמוגים. לעתים קרובות מופיעים היצורים זה בצד זה ויוצרים פסיפס צבעוני ועשיר. במים הפתוחים שבאזור התת-כרית שוחים בעלי חיים גדולים יותר כמו, למשל, תמנונים ודגים.

وصف مورفولوجي

أشنيات
من ويكيبيديا، الموسوعة الحرة
المراجعة الحالية (غير مراجعة)
اذهب إلى: تصفح, بحث

بعض أنواع أعشاب البحر
الطحالب أو الأشنيات algae (مفردها أشنية أو طحلب alga) مجموعة من المتعضيات الحية القادرة على التقاط طاقة الضوء من خلال عملية التخليق الضوئي، محولة المواد غير العضوية (غالبا ماء + ثاني أكسيد الكربون ) إلى مواد عضوية (سكريات) تختزن بداخلها الطاقة.
قديما تم اعتبار الألجينات نباتات بسيطة، حيث يرتبط بعضها بصلة قرابة للامبريويات embryophyte أو ما يمكن تسميته بالنباتات العليا. لكن الأشنيات الأخرى على ما يبدو تمثل مجموعات طلائعية، تتواجد في مملكة الطليعيات بجانب الأوليات التي تعتبر شبيهة بالحيوانات أكثر. من وجهة نظر التطوريين لا يمكن اعتبار الأشنيات ممثلة لاتجاه تطوري وحيد، بل أنها مستوى من التنظيم العضوي الذي ربما خضع لعدة تطورات عدة مرات خلال التاريخ المبكر للحياة على الأرض .
الطحالب اسم يدل على مجموعة من النباتات المتنوعة والمنتمية إلى أكثر من 20000 ألف نوع، وتوجد هذه الطحالب في أشكال مختلفة من حيث الشكل والحجم وطريقة عيشها. وقد أجمع علماء النبات على أن كلمة طحالب قد تدل على مجموعات نباتية تشرك في عدد من الخصائص أهمها .
1- الطحالب ليس لها جذور ولا سيقان ولا أزهار ولا أوراق حقيقية، فهي مجموعة من الخلايا تقوم الواحدة منها إلى جانب الأخرى .
2- تعيش بمعظمها في الماء ( البحر والمياه العذبة).
3- تحتوي على الكلوروفيل أو ما يسمى باليخضور وهي المادة الضرورية لغذاء النبتة وبقائها حية، تقوم الطحالب أيضا بعملية التركيب الضوئي
محتويات[إخفاء]
1 أشكال وأحجام الطحالب
2 طحالب غير مائية
3 عيش الطحالب
4 التوالد عند الطحالب
5 المصادر
//

[عدل] أشكال وأحجام الطحالب
إن أبسط أنواع الطحالب. هي التي لها خلية واحدة. وهي أجسام صغيرة جدا بحجم الجراثيم، لا يتجاوز قطر بعضها ميكرومتر واحد. ونستطيع ان نجد الملاين منها في قطرة ماء من مستنقعات غنية بالطحالب، اما من حيث الشكل يمكن أن تكون بيضوية أو دائرية، ويمكن أن تتخد شكل أقراص أو غلافات أو شعريات أو قضبان. بعضها له شعيرات صغيرة متحركة تسمح لها بالتنقل في الماء، وبعضها الآخر تكسوه دروع مثقوبة تتألف من املاح معدنية. أما الأنواع المعقدة فمنها طحالب عملاقة يصل طول بعضها إلى 100 متر ووزنها إلى مئات الكيلوغرامات.

[عدل] طحالب غير مائية
الطحالب نباتات نموذجية للأوساط المائية، إلى ان ذلك لا يعني أن جميع النبتات المائية هي طحالب. وبالرغم من تكيفها تماما مع المياه العذبة )بحيرات، أنهار، مستنقعات، ينابيع...) إلا أن وسطها المفضل هو البحر. وهناك أنواع كثيرة نجدها في البحر وفي المياه العذبة على السواء.
بعض الطحالب تعيش في الوحول (جمع وحل)، في الحقول والغابات الرطبة، على الصخور والجدران، على قشور الأشجار وعلى الاوراق. وهناك طحالب طفيلية تعيش على حساب طحالب أخرى. على بعض أنواع الفطر وفي دم بعض الحيوانات. أخيرا هناك أنواع عديدة من الطحالب تعيش في اتحاد وثيق مع أنواع مختلفة من الفطريات كي تؤلف نباتا يسمى (حزاز)

[عدل] عيش الطحالب
الطحالب كسائر النباتات الخضراء، تنتج مواد عضوية بواسطة عملية التركيب الضوئي، وبما أنه لا أوراق لها ولا جذور حقيقية، فإنها تمتص المواد التي لا تستطيع الاستغناء عنها (ماء، أملاح معدنية) من خلال كامل مساحة جسمها، إلا انه هناك أنواعا نادرة من الطحالب محرومة من اليخضور وهي بالتالي غير قادرة على صنع المادة الحية، لذا فإنها تمتص مباشرة مواد عضوية ذائبة في الماء.

[عدل] التوالد عند الطحالب
الطحالب تتوالد بطرق متنوعة، وغالبا ما تكون عملية التوالد غير جنسية، إنما تتم بانتشار الغبيرات أو بفضل براعم خاصة تدعى بصيلات. لكن التوالد الجنسي موجود أيضا عند بعض الأنواع، وفي هذه الحالة هناك إنتاج لخلايا ذكرية و خلايا انثوية، فعندما تطلق خلية ذكر في المياه تخترق خلية انثى ويبدأ جسم جديد بالنمو.

وصف كائنات حية

המותאמים להפליא לאזור חייהם.
יום בחוף אכזיבהסיור בחוף אכזיב מאפשר לנו לעקוב מקרוב אחר חיגור בחוף סלעי. גבוה מעל פני המים, באזור העל-כרית, חיים סרטנים קטנטנים הנקראים טחבניות. אלה נעים בזריזות על פני הסלעים. לצדם ומתחתיהם, חסרי תנועה כמעט, מתקיימים חלזונות קטנים הנקראים חופיות. החופיות נעות באטיות רבה על הסלעים וניזונות מאצות זעירות החבויות בסלע. את האצות הן מגרדות מן הסלע בעזרת לשון משוננת וחזקה.

בגבול העליון של אזור הכרית חיים סרטנים קטנים ונייחים הנקראים בלוטים. סרטנים אלה בונים בית העשוי לוחיות גיר, והם צמודים בחוזקה אל הסלע במשך כל חייהם. מתחת לחגורת הבלוטים שוכנים להם בעלי חיים רבים השייכים לחסרי החוליות:

חילזון הצלחית, חילזון החד-שן, צדפת הבוצית, שושנות-ים אדומות וסרטנים שונים. הצלחית והחד-שן ניזונים מאצות קטנות שהם מגרדים מן הסלע, הבוצית מסננת מתוך מי הים חלקיקי מזון קטנטנים, שושנת-הים האדומה פורשת את זרועותיה וצדה יצורים קטנים והסרטן מפצח קונכיות בעזרת צבתותיו החזקות. בשעה שהחופיות באזור העל-כרית צריכות להתמודד עם סכנת התייבשות, הרי שהצלחית, הבוצית ושושנת-הים באזור הכרית צריכות להתמודד עם סכנת הניתוק מן הסלע והסחיפה על ידי מי הים מחד, ועם השינויים היומיים בגובה המים מאידך. אמצעי עגינה חזקים לסלע והתאמת שעות הפעילות לשינויי הגאות והשפל הם חלק מן "הפתרונות" שסיגלו לעצמם בעלי החיים באזור הכרית. המים הנעים כל הזמן שוחקים בהדרגה את פני הסלעים, ובמקומות רבים הם נראים כטבלות שטוחות. בשעת שפל, כשהים רגוע, אפשר ללכת בזהירות על הטבלות ולהתבונן מקרוב ביצורים החיים עליהן. הטבלות מכוסות באצות ירוקות המופיעות ומתחלפות בהתאם לעונות השנה. אצות אלה מהוות מקור מזון לבעלי חיים רבים השוכנים בתוכן. פניהם המחוספסים של טבלות הסלעים מקורם בחלזונות הבונים עליהם שלדים שבריריים. שוליהם החיצוניים של טבלות הכורכר עשויים שלדים של בעלי חיים. אם נשבור פיסה קטנה משולי הטבלה, ניווכח במהרה כי רק חלקה הפנימי עשוי אבן כורכר. בחלקה החיצוני היא עשויה שלדי חלזונות המלוכדים יחדיו. במבוכים הרבים שבשולי הטבלה חיים יצורים רבים - תולעי זכוכית אדומות, צדפות קודחות, סרטנים קצרי בטן ועוד. מעבר לשולי הטבלות מצוי הים הפתוח ובו אזור התת-כרית. מורדות הסלעים מגיעים לעומק של מטרים ספורים. על מנת להתבונן ולהכיר אזור זה יש להצטייד בשנורקל ובמסכה, ולעתים אף במכלי צלילה. כאן מתגלה עולם מופלא של בעלי חיים וצמחים שמכסים בצפיפות את הסלעים. בעלי החיים השליטים על הסלעים הם ספוגים, איצטלנים, חיטחבים, הידרתים, שושנות-ים ואף אלמוגים. לעתים קרובות מופיעים היצורים זה בצד זה ויוצרים פסיפס צבעוני ועשיר. במים הפתוחים שבאזור התת-כרית שוחים בעלי חיים גדולים יותר כמו, למשל, תמנונים ודגים.

اللقاء الخامس يوم 4.9.09 ويوم 5.09.09

חד-שן משובץ (כיפה סרוגה)
שכיח מאוד באזור הכרית. חי על פני הסלעים שטופי הגלים ובנקיקיהם.
הקונכיה דמוית מצנפת. בשפה הפנימית של פתח הקונכיה מצויה שן (בליטה).

חופית מנוקדת / חיוורת
שני מינים של חופיות החיות באזור הכרית. הקונכיה קטנה, חרוטית-ביצית. ניזונים מרקבובית ומאצות שהם מגרדים מן הסלעים.

יתוש עוקץ



בלוטי הים
על-משפחה של סרטנים. גופם נתון בתוך שריון דמוי חרוט קטום. בקצהו העליון של השריון פתח הסגור בלוחיות הניתנות לפתיחה.
חלק גדול ממיני בלוטי הים נפוץ באזור הכרית. צפיפותם באזור זה רבה ביותר, והם יוצרים שם חיגור אקולוגי ברור.
הדבק של בלוטי הים נחשב לדבק הביולוגי החזק ביותר, והוא מעורר עניין רב, בעיקר בשל האפשרות להשתמש בו ברפואת השיניים.

חברת בעלי החיים בחוף הסלעי:

החוף : הוא קו המגע בין גוף המים ליבשה . בישראל מחלקים את החוף לפי סוג המשקע שלאורכו : חוף ים סלעי , וחוף חולי . חלוקה זו מתארת גם שתי סביבות חיים שונות . רובו של חוף הים מדרום מדינת ישראל ועד עכו הוא חוף חולי . חוף סלעי נמצא בעיקר בין עכו לראש הנקרה , אם כי יש מקטעים סלעיים באזורים אחרים בארץ כמו בחוף נחשולים .
הסלעים הנפוצים ביותר לאורך חופי ישראל הם הכורכר וסלעים ביוגנים ( סלעים שנוצרו ע"י בעלי חיים או צמחים ) .

שיטות המחקר
מדידות של הגורמים הא-ביוטיים: טמפרטורת אוויר ומים, אחוז חמצן מומס במים ומליחות, זיהוי וספירת אורגניזמים בנישות השונות בעזרת ריבועי דיגום, ניסויים להעדפות מיקום ואור.
שאלות אקולוגיות לדוגמא
1. מה הקשר בין הטמפרטורה ומפץ הגלים לבין כמות ומגוון האורגניזמים.
2. מה הקשר בין סוג הסלע לבין מגוון וכמות האורגניזמים עליו.
3. מה הקשר בין עונת השנה לבין כמות, גודל ופעילות האורגניזמים.
4. מה הקשר בין מפנה הסלע לבין מגוון וכמות האורגניזמים.
5. מה הקשר בין המרחק מקו המים למגוון וכמות האורגניזמים בביוטופ (חיגור).
6. מה הקשר בין מימד הקונכיה לבין מיקום הצלחית באזורי הביוטופ השונים.
ספרות מומלצת
מרון ש., החוף הסלעי, חלקים א,ב,ג, הוצאת סמינר אורנים, 1985
מרון ש., בתי הגידול של החוף הסלעי, סדרת חי וצומח בעונתו ובבית גידולו הטבעי, הוצאת המרכז להוראת מדעים, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1994.
אלון ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל, כרכים 4,9, הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע, 1985.
דרום ד., צור נמל מ., מדריך הים וחופיו – חי וצומח, הוצאת כתר, 1992.
פישלזון ל., זואולוגיה, כרך חסרי חוליות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.