جولة تعليمية ביוסיור يوم 14.10.2016 ويوم الجمعة 11.11.16 ويوم 25.11.2016 ويوم 9.12.2016 ويوم 12آذار 2017

جولة تعليمية للشاطيء الصخري والرملي قرب الزيب

للتعرف على نباتات اليابسة

  تجدون فيما يلي الشرح للقياسات 

في الشاطيء الصخري والرملي ثم الصور  

:قياسات لا إحيائية מדידות אביוטיים

قياس درجات الحرارة : قياس درجة حرارة الهواء في الظل، قياس درجة حرارة الرمل 

في أعماق مختلفة

قياس تركيز الأملاح: قياس % لكلوريد الصوديوم في مياه البحر - التي تصل للشاطيء الصخر والرملي. وقياس تركيزها في المياه المقطرة -وهي مثل مياه الأمطار

قياس استيعاب التربة الرملية للماء: المدة الزمنية التي يتم بها استيعاب 1.5 لتر ماء 

:قياسات  إحيائية מדידות ביוטיים

قياس كثافة النباتات:    نجد في مساحة 100 متر مربع مجموع   نباتات اليابسة التي تعيش هناك ثم نحسب كثافة النباتات التي تعيش على الشاطيء الصخري ثم على الشاطيء الرملي 

مجموع عدد النباتات على 100 متر مربع = كثافة النباتات لكل 

  متر مربع مثال اذا كان عدد نباتات زنبقة الساحل يساوي 30 نبتة في 100 م2 لذلك تكون الكثافة

30/100 = 0,3 نبتة لكل م

قياس تنوع النباتات : في مساحة 100 متر مربع. نتعرف على النباتات ونحصيها في البيئتين  ونجد كثافة كل صنف في كل بيئة

قياس تنوع النباتات : هذا لفرقة يوم 12 آذار  2017 نقيس تنوع النباتات في مساحة 100 سم مربع. نتعرف على النباتات  الحولية ونحصيها في البيئتين  ونجد كثافة كل صنف في كل بيئة

قياس مقدار نمو النبات: نقيس  ارتفاع النبات من الجهة الغربية المقابلة للبحر ثم نقيس ارتفاع النبات في وسط الشجيرة ثم في الجهة الشرقية. يتضح لنا بان في الجهة الغربية النباتات أقصر  وذلك نتيجة تأثير رذاذ البحر( مياه مالحة)  الذي يصلها نتيجة الرياح الغربية ويسبب لموت قم الأغصان الغربية

من النباتات التي تعيش في هذه البيئة زنبقة الساحل

زنبقة الساحل (الشاطئ): تعيش هذه الزنبقة في الرمال حيث لا تصل مياه الأمواج،

 تعيش في بيت التنمية هذا (البيئة) في شروط غير مريحة ويمكن القول تعيش في

 شروط صعبة للأسباب التالية:

1.    تركيز الأملاح المرتفع في التربة (هنا التربة رملية) يعيق استيعاب الماء الى جذور

     النبات، نباتات الشاطئ قد تكيفت لقلة الماء .

2 .    في منطقة الشاطئ  توجد رياح قوية التي تحمل معها رذاذ من مياه البحر وتنقله

     للنباتات وهذا يشكل خطراً على النباتات وجفاف أجزاء منها  نتيجة تكوين  وسط ايوني 

يسبب خروج الماء من اجزاء النبات ونتيجة لذلك تجف وتموت. (نشاهد غالبية أغصان

 النباتات (الشجيرات) قصيرة من جهة البحر وطويلة من الجهة المعاكسة (الشرق).

3.    الرياح تحرك الرمال وقد يغمر نباتات بكاملها، كما وأن حبيبات الرمل عند اصابتها 

أجزاء النبات تسبب له ضرراً كبيراً للأنسجة الطرية ولذلك ضررها أكبر للنباتات الحديثة

.

4. مياه الأمطار تتغلغل بسرعة الى الأعماق، وذلك لأن قدرة تماسك جزيئات الماء مع

 الرمال قليلة. نتيجة لذلك نباتات الشاطئ ذات جذور عميقة والنباتات العشبية تنهي


 دورة حياتها بسرعة، أما زنبقة الساحل تورق في فصل الشتاء وتخزن الماء والغذاء 

في البصلة ثم تجف الأوراق في فصل الصيف  نبات كهذا يدعى  جيئوفيت  ( جيئو

 - أرض،       Geophyte  فيت- نبات (גיאופיט)

مميزات زنبقة الساحل:

1.    لزنبقة الساحل أوراق سميكة وكثيرة، مكسوة بطبقة شمعية تحميها من الجفاف.

2.    عند بداية فصل الصيف تجف الأوراق. وعند نهاية فصل الصيف يخرج من البصلة ساق الأزهار الذي يحمل عدة أزهار (نورة) .

3.    تتفتح الأزهار عند الغروب وذلك لأنها تلقح بواسطة حشرات ليلية، كما وأن شدة الرياح تقل ويقل الرذاذ الذي يؤثر سلبياً على الأزهار. في نهاية الصيف يقل الازدحام على الملقحات كما وأن البذور تكون ناضجة قبيل سقوط الأمطار.

********************************

أسئلة وأجوبة تتعلق بالجولة التعليمية

تتعلق بظواهر تمت مشاهدتها في الجولة 

السؤال: كيف تفسر بقاء نبات إبن طيون حياً بالرغم من نموه على صخور الكركار قليلة المياه؟

الجواب: لنبات إبن طيون توجد أوراق سميكة تخزن الماء والغذاء من موسم الأمطار لموسم الجفاف، الأوراق مغطاه بطبقة من 

الكوتيكولا التي تقلل التبخر، عدد الثغور قليل نسبياً يقلل النتح وفي سنةنثل هذه السنة تجف قسم السياقان لتقلية حاجة النبات للماء

السؤال: لماذا لا توجد نباتات اليابسة في الرمال التي تغمرها مياه البحر عندما ترتفع الامواج؟

الجواب: مياه البحر مالحة المياه تتبخر من الرمال ويبقى الملح فيها، ولذلك يرتفع تركيز الاملاح في هذه الرمال وفي بيئه مالحة لا يتمكن النبات من العيش لعدم تمكنه من استيعاب الماء من التربة الرملية المالحة لسبب التركيز المرتفع للاملاح فيها ويصبح  الضغط الاسمزي في خلايا النبات أقل من الموجود خارجها

السؤال: لماذا بذور زنبقة الساحل خفيفة و تنضج  قبيل فصل الشتاء في نهاية شهر تشرين الثاني؟

الجواب: البذور خفيفة لأنها مغلفة بطبقة خارجية اسفنجية يتخللها الهواء مما يجعلها أن تكون خفيفية لتنتشر البذور بواسطة الرياح  بسهولة وعند قدوم فصل الشتاء والامطار تنبت هذه البذور وتكون نباتات جديدة التي تكون أوراقو ابصال صغيرة في السنة الاولى   من حياتها وفي  بداية الصيف تجف الأوراق وتبقى البصلة حية  وفي حالة "سبات" طيلة فصل الصيف وبداية الخريف

 

السؤال:لماذا نبات  انحناء الضبع ممتد فوق الرمال وغير مرتفع وأوراقه صغيرة وذات زوائد كثيرة (كثيفة) فاتحة اللون؟

الجواب: نبات انحناء الضبع ممتد وغير مرتفع لكي يحمي نفسة من الرمال المتحركة ومن الرياح الغربية التي تهب من فوق البحر وتحمل معها رذاذ  (قطرات صغيرة) من المياه المالحة. والاوراق صغيرة لكي تقلل منالمساحة المعرضة لأشعة الشمس وبذلك تقلل من التخر ومن النتح والشعيرات تعكس اشعة الشمس وتقلل من حرارة الورقة وكثافتها تُكون مكان محصور يقلل من حركة الهواء وبذلك تكون نسبة الرطوبة غالية بالقرب من الشعيرات والثغور وبذلك تققل النتح وتحمي النبات من الجفاف    

السؤال: لماذا أوراق البلان في فصل الصيف صغيرة جداً أما في فصل الشتاء كبيرة وبأعداد كثيرة؟

الجواب: غن طريق الأوراق تتم عملية تبادل الغازات وعن طريقها يخسر النبات الماء وهو في حالة غازية في عملية النتح، في الصيف تكون درجات الحرارة مرتفعة فتزيد من عملية النتح، كما وان الاوراق الكبيرة تكون مساحة السطح كبيرة وعدد الثغور كبير، لذلك تتخلص النبته من الأوراق الكبيرة لتقلل من عملية النتح وتحافظ على حياتها للسنة القادمة. في موسم الأمطار درجات الحرارة غير مرتفعة ، النتح قليل نسبياً، كما وأن لدى النبات كميات كافية من الماء لا يوجد خطر على حياته بل العكس فيها تكون 

عملية التمثيل الضوئي تكون أكثر

***************************************************

   جولة تعليمية ביוסיור يوم 12 آذار سنة 2017 

 

****************************

جولة تعليمية ביוסיור يوم 09.12.2016

جولة تعليمية ביוסיור يوم 25.11.2016

زهرة مداد الرمال يوم 7.10.2016

****************************************

جولة تعليمية ביוסיור يوم 11.11.2016

الرمال التي على صخور ذات حبيبات كبيرة ( رمل خشن) غالبيته 

من مخلفات الاصداف والحلزونات 

الشاطيء الرملي الميت - بدون نباتات

 الشعيرات - الزوائد التي على الأوراق تحفظ الرطوبة وتعكس أشعة الشمس

لا تعيش نباتات اليابسة على حافة الشاطئ بالقرب من مياه البحر ( تدعى هذه الرقعة  من الشاطئ - الشاطئ الميت) ، وذلك لسبب ارتفاع تركيز الأملاح فيها لأن مياه البحر تغمرها عند ارتفاع الأمواج. 
ولكن على بعد مسافة معينة من الشاطئ(تقريباً 30 متر)  في المنطقة الرملية  وعدة أمتار بعد مرتفع صخور الكركار (حيث لا تصل مياه البحر) توجد نباتات اليابسة مثل النبات الأزرق (עדעד כחול) زنبقة الساحل(חבצלת החוף)، مداد الرمال (חבלבל החולות)، انحناء الضبع (עכנאי שרוע) النجيل (יבלית) ו' מתנן, وغيرها من النباتات الحولية.

 شروط الحياه في هذه الرقعة  من الساحل غير مريحة للنباتات، لسبب تحرك الرمال واستيعابها للماء بسرعة وتغلغل المياه الى الاعماق وزيادة تركيز الأملاح ما يشكل صعوبة في استيعاب النبات للماء نتيجة الفرق في الضغط الاسموزي. كما وأن حياة النباتات على صخور الكركار ليست سهلة.

زنبقة الساحل (الشاطئ): تعيش هذه الزنبقة في الرمال حيث لا تصل مياه الأمواج، تعيش في بيت التنمية هذا (البيئة) في شروط غير مريحة ويمكن القول تعيش في شروط صعبة للأسباب التالية:

1.    تركيز الأملاح المرتفع في التربة (هنا التربة رملية) يعيق استيعاب الماء الى جذور النبات، نباتات الشاطئ قد تكيفت لقلة الماء .

2.    في منطقة الشاطئ  توجد رياح قوية التي تحمل معها رذاذ من مياه البحر وتنقله للنباتات وهذا يشكل خطراً على النباتات وجفاف أجزاء منها  نتيجة تكوين  وسط ايوني يسبب خروج الماء من اجزاء النبات ونتيجة لذلك تجف وتموت. (نشاهد غالبية أغصان النباتات (الشجيرات) قصيرة من جهة البحر وطويلة من الجهة المعاكسة (الشرق).

3.    الرياح تحرك الرمال وقد يغمر نباتات بكاملها، كما وأن حبيبات الرمل عند اصابتها أجزاء النبات تسبب له ضرراً كبيراً للأنسجة الطرية ولذلك ضررها أكبر للنباتات الحديثة.

4. مياه الأمطار تتغلغل بسرعة الى الأعماق، وذلك لأن قدرة تماسك جزيئات الماء مع الرمال قليلة. نتيجة لذلك نباتات الشاطئ ذات جذور عميقة والنباتات العشبية تنهي دورة حياتها بسرعة، أما زنبقة الساحل تورق في فصل الشتاء وتخزن الماء والغذاء في البصلة ثم تجف الأوراق في فصل الصيف  نبات كهذا يدعى  جيئوفيت  ( جيئو - أرض،       Geophyte  فيت- نبات (גיאופיט)

مميزات زنبقة الساحل:

1.    لزنبقة الساحل أوراق سميكة وكثيرة، مكسوة بطبقة شمعية تحميها من الجفاف.

2.    عند بداية فصل الصيف تجف الأوراق. وعند نهاية فصل الصيف يخرج من البصلة ساق الأزهار الذي يحمل عدة أزهار (نورة) .

3.    تتفتح الأزهار عند الغروب وذلك لأنها تلقح بواسطة حشرات ليلية، كما وأن شدة الرياح تقل ويقل الرذاذ الذي يؤثر سلبياً على الأزهار. في نهاية الصيف يقل الازدحام على الملقحات كما وأن البذور تكون ناضجة قبيل سقوط الأمطار.

4.    البذور صغيرة محاطة بنسيج اسفنجي خفيف وغلاف أسود- تنتشر البذور بواسطة الرياح.

**************

הגורמים הביוטיים : צמחי חוף הים

הצומח ליד חוף הים מאופיים בחגורות/רצועות בהתאם למרחק מהים.  יצירת רצועות הצומח מקורה בתנאים השונים השוררים במרחקים מסויימים מקו המים וכן מהתאמתם של הצמחים לתנאים אלו. ההתאמות קובעות את מידת עמידות הצמחים למליחות וכן עמידותם בפני כיסוי חול וחשיפת השורשים בחולות הנודדים. בנוסף קיימת זמינות נמוכה של מים כך שלעיתים מופיעים בחוף צמחים המאפיינים מדבר. החגורות שונות מעט בין החוף הנמוך והחוף הגבוה. אנו נאפיין את החוף הנמוך.

רצועת החוף הסטרילית : רצועה עקרה מצמחיה ורוחבה משתנה בהתאם לטופוגרפיה. רצועה זו נתונה להצפות חוזרות ונישנות כל השנה. ריכוז המלחים בה אינו מאפשר קיומם של רב הצמחים . לעיתים נמצא בה צמחים העמידים מאוד למליחות כמו לפופית החוף.

 רצועת הרסס : ברצועה זו מצויים הצמחים העמידים למליחות : לפופית החוף, חבצלת החוף, מלחית אשלגנית, דו פרק חופי. במרחק גדול מהים נמצא מד חול דוקרני, לוטוס מכסיף , נר הלילה, ידיד החולות ואספסת הים.

רב המינים רב שנתיים. עם ההתרחקות מהים וייצוב החולות ניכרים יותר מיני צמחים ובהם יותר חד שנתיים.

רצועת החולות : החול המוסע מחוף הים מקורו באתיופיה והוא מגיע עם הנילוס אל חופינו. תנועת החול תלויה בעוצמת הרוח ובטופוגרפיה. מעצור בחול עשוי לעצור את תנועת החולות ולייצב אותם. בשנות ה- 60 נעשה נסיון מוצלח לייצב חולות ליד נתניה ע"י שתילת צמח בשם ידיד החולות. הצומח לא רק מייצב את החול אלא משנה תכונותיו הפיזיקליות (זמינות המים והמינרלים).

הטבלה הבאה מראה את תרומתו של ידיד החולות :

גובה מעל פני הקרקע (ס"מ)	מהירות הרוח בדיונה ללא צומח (מטר/שנייה)	מהירות הרוח בדיונה עם ידיד החולות (מטר/שנייה)
5	4.4	0.6
22	6.2	2.4
30	6.2	2.7
45	6.7	4.4
60	7.5	4.3

הטבלה מראה את ירידת עוצמת הרוח בעקר קרוב לקרקע – כך שלצמח שרוע יש יתרון וכן את תרומתו של ידיד החולות לירידה בעוצמת הרוח וייצוב החולות. צמח בודד יש ידיד החולות צובר 0.4 מטר מעוקב של חול סביבו. הצמח יוצר גבעות קטנות סביבו.

ברצועת החולות הנודדים נמצא צמחים בעלי עמידות בפני כיסוי חול כמו רבייה ע"י קנה שורש וכן צמחים העמידים בפני חשיפת השורשים כמו רותם המדבר ולענה חד זרעית שלשניהם שורשים עמוקים וניצני התחדשות בשורשים.

רצועת הרכס : הכוונה לרכס הכורכר . ברכס מוצאים צמחים המאפיינים את החורש הים תכוני כמו סירה קוצנית ואלת המסטיק וכן מוצאים צמחים מדבריים כמו רותם המדבר. הרוחות והרסס גורמים לצמחים להיות שרועים וכן רואים צריבות בחלק הצמח הפונה כלפי הים.

התאמות צמחים לתנאי חוף הים :

התגוננות מפני המלח בקרקע ורסס מי הים : נזקי המלח בצמחים מתבטאים בקושי לקלוט מים מהקרקע בשל הלחץ האוסמוטי הגבוה שלה (ריכוז מומסים גבוה) וכן בשל ההשפעה המזיקה של יוני הנתרן שבמלח על תהליכים שונים בצמח. רסס מי הים הנובע מטיפות מלח זעירות המומסות במי הים גורם אף הוא לבעיות. המלח מתייבש ויוצר צריבות ופגיעות הרקמה הצמחית וכן ליציאת מים מהעלים.

ההתאמות למליחות כוללות :  * לחץ אוסמוטי גבוה במוהל התא

• עמידות התא בפני מלח (המלח מצטבר למשל בחלולית התא).
• בשרניות העלים

  ההתגוננות בפני הרסס כוללת : * שריעות כך ששטח המגע עם הרוח קטן (לפופית החוף,חבלבל החוף)

• מעטה חלק של שכבה שומנית הנקראת קוטיקולה. שכבה זו דוחה את טיפות הרסס כך שהוא מחליק מהעלה. בנוסף הקוטיקולה מצמצמת את איבוד המים בתהליך הדיות. (חבצלת החוף).
• כסות של שער : השערות מונעות מגע ישיר עם המלח וכן משחיקת גרגרי החול. הם גורמות לעלים להראות בצבע אפור- כחלחל. השערות מחזירות קרינה ובכך מצמצמות את חימום הצמח והדיות וכן יוצרות מיקרואקלים לח סביב העלה, דבר המצמצם את איבוד המים בדיות.

התאמות ליובש :

• שורשים עמוקים (רותם המדבר, לענה חד זרעית).
• פיוניות בחריצים והעדר עלים בקיץ (רותם המדבר)
• עלים גלולים כך שהפיוניות חבויות בתוך העלה ושטח העלים קטן (ידיד החולות, מד חול דוקרני).
• קוטיקולה
• שערות

התאמת הפריחה : רב הצמחים בחוף פורחים בקיץ ,כאשר רסס מי הים מינימלי , הרוח חלשה ויש שפע מאביקים. רב הפרחים נותרים פתוחים פחות מ- 24 שעות כך שהם חשופים לתנאי החוף לזמן קצר. מחלקים אותם לפורחי  בוקר ופורחי לילה (המאביקים שונים). לרובם עמידות בפני רסס (האבקה עמידה בחבצלת החוף ונר הלילה) או מבצעים האבקה עצמית כאשר הפרח טרם נפתח (ואינו חשוף לתנאים הקשים).

התאמות בפני כיסוי וחשיפת הצמח : שורשים עמוקים , ניצני התחדשות בשורשים (רותם,לענה) , התרבות ע"י קנה שורש (ידיד החולות, מד חול).

**************************

الشاطيء الرملي والصخري قرب الزيب

جولة تعليمية ביוסיור يوم 14.10.2016

نباتات اليابسة  على صخور الكركار 

עדעד יווני

 زنبقة الساحل חבצלת החוף

עדעד כחול   الأزرق 

 إبن طيون  בן טיון בשרני

 البلان  סירה קוצנית

אשל الإثل

עדעד יווני يكثر انتشار هذا النبات على صخور الكركار

صخور كركار والقيل من الرمال

الشاطيء الصخري الميت

الشاطيء الصخري الحي تعيش فيه وعلية نباتات اليابسة

ابن طيون

בן טיון בשרני

עדעד יווני

 עדעד כחול الازرق على صخور الكركار 

 استعاب الماء في تربة رملية وصخرية 
استغرق 8 دقائق لاستيعاب 1.5 لتر ماء

يظهر في الصورة السابقة زنبقة الساحل وإبن طيون

*************

نباتات الشاطيء الرملي

زنبقة الساحل

الأزرق

انحناء الضبع 

مداد الرمال

النجيل

الدردار الأصفر

السُعيدة 

الشاطيء الرملي الميت

الشاطيء الرملي الحي

 مداد الرمال  חבלבל החולות

חבצלת החוף زنبقة الساحل / الشاطيء

חבצלת החוף

חבצלת החוף

 انحناء الضبع עכנאי שעיר

استياب الماء في التربة الرملية 10 ثواني تم استيعاب 1.5 لتر ماء

الأزرق في الشاطيء الرملي

جهاز قياس تركيز كلوريد الصوديوم في المحلول المائي

الترقيم داخل جهاز قياس تركيز كلوريد الصوديوم في المحلول المائي

 Na Cl  مياه البحر المتوسط 3.9 % كلوريد الصوديم 

الاسدية

أوراق حديثة لزنبقة الساحل

*********************

صور قديمة للمقارنة

زنبقة الساحل

 زنبقة الساحل

أوراق جافة من فصل الصيف، نو أوراق جديدة

ثمار وبذور في الثمرة وقسم منه قد انتشر على الرمال

יבלית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	דגנאים
משפחה:	דגניים
סוג:	יבלית
מין:	יבלית מצויה
שם מדעי
Cynodon dactylon

יבלית או יבלית מצויה (שם מדעי: Cynodon dactylon) הינה עשב בר רב שנתי בן למשפחת הדגניים.

ליבלית קני שורש מסועפים, המעמיקים עד מטר ויותר באדמה. קני שורש אלה זוחלים ומתפשטים וממפרקיהם יוצאים שורשים כלפי מטה וניצנים כלפי מעלה. מאלה מתפתחים עלים צרים, קצרים ושטוחים ותפרחות מאוצבעות. היבלית מעדיפה אקלים חם ובחורף כל חלקיה העל-קרקעיים נצרבים מהקור ומתייבשים. היבלית מתרבה הן על ידי זרעים והן על ידי קני שורש, המתפשטים מתחת לפני הקרקע ועל כן נחשבת ל"עשב שוטה". צמח זה הוא בעל יכולת שרידה גבוהה והדברתו קשה ביותר.

היבלית מתפתחת בארץ בכל סוגי הקרקעות, באדמות כבדות וכן בקרקעות לס. מאחר שהיבלית גדלה גם בקרקע חולית, שורשיה מייצבים אותה ומאפשרים קליטת צמחים נוספים בעקבותיה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• לשורש היבלית טעם מתקתק המזכיר שומר פשוט. בעתות רעב השתמשו בקמח שנטחן מהשורש לאפיית לחם.
• היבלית משמשת כמזון לסוסים, כבשים עזים ובקר.
• לעתים היבלית נאכלת על ידי כלבים וחתולים כדי לגרום להקאה. הסברה היא שהיבלית משמשת אותם לניקוי הקיבה, בייחוד בעת הרעלה ובעיות עיכול.
• שימוש כצמח מרפא לבעיות הקשורות לשלפוחית השתן ולכליות.

היבלית במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבלית מוזכרת במשנה כצמח שהפיקו ממנו דבק לצורך הדבקת כדי יין: "יבלית שטופלין בה את הפיטסין" (כלים ג', ו'). ייתכן כי היבלית המצויה היא צמח אחר, מאחר שלא ידוע על הפקת דבק מהיבלית המצויה. היבלית המשנאית מזוהה (לפי אפרים הראובני) עם עירית גדולה, שמשורשיה מפיקים תרופה ליבלות קשות וייתכן כי כונתה יבלית. כמו כן ידוע שמפיקים משורשי העירית דבק.

עכנאי שרוע Share on facebookShare on emailShare on favoritesShare on print|More Sharing Servicesשתף
Echium angustifolium	שם מדעי
Hispid Viper's-bugloss	Common name
זַהַרַת אל-אֵפַאֵ'ה	שם ערבי
זיפניים Boraginaceae	משפחה
מאוחה	מס' עלי כותרת
פשוט	צורת העלה
תמים	שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה)	בית גידול
עגול	צורת הגבעול
שיח ובן-שיח	צורת חיים
גולן, גליל, עמקים, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן,	תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12	עונת הפריחה
דווח לנו
מידע נוסף עכנאי שרוע הוא צמח עשבוני רב-שנתי או בן-שיח שרוע (ולעיתים זקוף, בניגוד לשמו) המסתעף מבסיסו. שכיח בהמוניו, פרחיו הם בין התורמים העיקריים לצבע כחול בנוף הארץ. גובהו 30-80 ס"מ. כל אברי הצמח מכוסים בצפיפות בזיפים דלילים וארוכים או בשערות. העלים צרים וארוכים, מסורגים, תמימים, שפתם חלקה. בסיסי הגבעוליםמעוצים. עכנאי שרוע פורח במשך כל האביב והקיץ, ממרס עד אוגוסט. התפרחת חד בדית, הפרחים יושבים בצד אחד של הגבעול, המתעקל כשבלול או כזנב עקרב. הפרח דו מיני, גדול (אורכו 15-25 מ"מ), עלי הכותרת מאוחים לצינור או לשופר א-סימטרי מעט, המזכיר פה פעור של נחש (מכאן השם: עכן הוא נחש). 5 האבקנים ועמוד העלי בולטים מתוך לוע הפרח ומעצימים את הרושם של פי נחש, האבקנים הכפופים מדמים שיניים מעוקלות, והעלי השסוע נראה כלשון של נחש. צבע הכותרת ורוד בצעירותה, והוא הופך לכחול סגול לאחר יום. שינוי צבע הכותרת מתרחש במהלך היום והוא קשור לגיל הפרח ויתכן גם שלמצב האבקתו. לאורך הכותרת מודגשים עורקים כהים. מדי יום נפתח פרח חדש מעל קודמו, ותוך כדי כך מתיישר ציר התפרחת. עלי הגביע זקופים, מספרם 5 , הם גדלים ומתרחבים עם הבשלת הפרי ואינם נושרים מהגבעול. הפרי אגוזית. מספר האגוזיות בין 1–4, והן חבויות בגביע. עכנאי שרוע צומח בבתות-ספר, בבתות ימתיכוניות, בערוצים במדבר, בחולות עצורים במישור החוף ובשדות עשבוניים בכל הארץ. האוכלוסיה של חוף הים התיכון נחשבת לאקוטיפ מיוחד, שרוע ועמיד לרסס. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון. בסוג עכנאי 40 מינים, רובם ימתיכוניים, בארץ 5, מהם 4 ימתיכוניים ואחד מדברי. כן מגדלים מינים אחדים כצמחי-נוי. כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה

					תוצאות קבוצת יום א' 17.11.2013
						عدد النباتات في مربع طوله 10 متر وعرضه 10 متر = مساحة 100 متر مربع
ממוצע	על הסלעים	2/ב	2/ב	1/ב	اسم النبات	رقم
0.25	0	0	1	0	מתנן	1
0.25	0	0	0	1	חבלבל החולות	2
12.75	0	20	22	9	עכהאי שרוע	3
7.00	3	6	10	9	חבצלת החוף	4
0.00	0	0	0	0	סירה קוצנית	5
6.25	6	0	15	4	עדעד	6
17.50	10	60	0	0	יבלית החולות	7
4.00	15	0	0	1	בן -טיון בשרני	8

Sunday, October 6, 2013

جولة تعليمية للتعرف على النباتات على شاطيء البحر قرب الزيب يوم الأحد 06.10.2013

				عدد النباتات في مربع طوله 10 متر وعرضه 10 متر = مساحة 100 متر مربع
العدد في المربع الثالث	العدد في المربع الثاني	العدد في المربع الأول	اسم النبات	رقم تسلسلي
0	22	2	מתנן	1
0	0	5	חבלבל החולות	2
0	0	1	ארכובית	3
5	29	0	חבצלת החוף	4
0	0	1	סירה קוצנית	5
20	2	0	עדעד	6
100	0	0	יבלית החולות	7
8	0	5	בן -טיון בשרני	8

http://lib.cet.ac.il/PAGES/item.asp?item=13035

تأثير الرياح من البحر على شجرة الجميز

*******************

עדעד כחול

 أزهار زنبقة الساحل يوم 6.10.2013

انتبهوا كيف كانت زنبقة الساحل يوم 29 آذار 2015

صور يوم 17 أيار 20015

************************

معلومات عامة

تدعى بصل الطيطان أو بصل البر

Sea daffodil, Sea pancratium lily	Common name
נרגס בחרי, בּוּסֵייל	שם ערבי
نرجس بحري	أللّغة آلعربيّة
נרקיסיים Amaryllidaceae	משפחה
6	מס' עלי כותרת
סרגלי	צורת העלה
תמים	שפת העלה
חוף הים	בית גידול
עגול	צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט)	צורת חיים
חוף הים התיכון, שרון, שפלה,	תפוצה בארץ

תקציר  :חבצלת החוף צומחת בחגורת הרסס של חופי הים התיכון. הזרעים  של החבצלת יכולים לצוף במי ים עומדים ומתערבלים במשך 50 ו- 19 ימים בהתאמה, ולשמור על כושר הנביטה שלהם לאחר שנשטפו במי ברז.  טמפרטורת הנביטה היא 0C  10-30, מה שמתאים לתקופת הגשמים בישראל. אור מעכב את נביטת הזרעים הזרעים. עיכוב הנביטה הנגרם ע''י אור תלוי בעצמת ההארה. תקופה ארוכה של הארה אינה משפיעה על קצב הנביטה, אם הזרעים מועברים לחשכה. מדידות של חדירת אור דרך שכבות חול בעוביים  שונים הראו שהזרעים יכולים לנבוט רק כאשר הם מכוסים בשכבת חול מספקת.  בחינת הנביטה בתנאי מלח שונים הראו שפוטנציאל אוסמוטי של atm 19 (של Nacl או של מי ים מהולים) היא הגבול העליון לנביטה. קצב הנביטה נמצא ביחס הפוך לפוטנציאל האוסמוטי של התמיסה. זרעים מצמחים שצמחו בבית גידול שאינו מלוח נובטים בטווח מליחות צר יותר.

הקדמה:  חבצלת החוף נפוצה בחופי אגן הים התיכון, באזורים הפיטוגיאוגרפיים של האזור האירנו- טורני. היא מופיעה גם בחופי האוקינוס האטלנטי , באזור האירו-סיבירי.

 בישראל, חבצלת החוף היא צמח חוף ים טיפוסי. היא גדלה הן בחוף הגבוה והן בחוף הנמוך. אוכלוסיות גדולות מופיעות בשפכי ואדיות ונחלים, ובמקומות מסוימים כמו דיונות קיסריה ופלמחים  הצמחים חודרים עד לעומק של מספר ק''מ אל תוך היבשה.

   وصف مميزات بيت التنمية תכונות אופיניות של בית הגידול של הצמח: רסס מלוח מהים, מי תהום מלוחים, קרקעות קלות בעלות כושר נשיאת מים קטנה ותכולה נמוכה של חרסיות ומינרלים. בישראל  האקלים של בית הגידול של חבצלת החוף הוא מזג אויר ים תיכוני אופייני  עם לחות יחסית גבוהה.

   מטרת המאמר: לבחון  את האספקטים האקולוגיים של נביטת זרעי חבצלת החוף. תשומת לב ניתנה בעיקר לשאלת משך הציפה של הזרעים במי-ים , כיצד הציפה משפיעה על חיוניות הזרעים, וכיצד הנביטה שלהם מושפעת ממליחות , אור וטמפרטורה.

 المواد وطرق الفحص חומרים ושיטות

זרעים נאספו בחוף . הם אוכסנו בשקיות נייר בטמפרטורת החדר.

   נביטה  נבדקה בצלחות פטרי שהכילו שתי שכבות של נייר סינון שהוספגו ב- 4 מ''ל מים מזוקקים או בתמיסה נבדקת. התנדפות נמנעה ע''י כיסוי הצלחות בפוליאתילן. בכל טיפול  נבדקו – 20 זרעים בכל צלחת. כל ניסוי נעשה מספר פעמים.  נביטה הוגדרה כזמן שבו פרץ השורשון את קליפת הזרע.

النتائج תוצאות

 مدة طفو البذور على الماءמשך הציפה:כושר הציפה של זרעי החבצלת פחת עם הזמן ; הזרעים קלטו מים ושקעו. היו הבדלים בין השפעת מים שקטים ומים מעורבלים. בכל הריכוזים הזרעים במים מעורבלים שקעו מוקדם יותר. בתחילת הניסויים קצב השקיעה היה פונקציה של מהירות הערבול של התמיסה. הערבול הגביר את חדירת המים לזרעים , שנגרם ע''י מגע הדוק בין המים והמיקרופילה, דרכה חדרו רוב המים אל הזרע המכוסה קוטיקולה.

 הערבול יכול לגרום גם לשבירת כיסוי הזרע, מה שיגרום לחשיפה של שטח גדול יותר דרכו יכולה להתבצע חדירת מים.

قدرة انبات البذور بعد نقعها في مياه البحر נביטה אחרי השרייה במי-ים

כבר לאחר 4 ימי השרייה יש ירידה באחוז הנביטה. לאחר 10 ימים האפקט מאד בולט. על כל פנים , זרעים מושרים שנשטפו במים טריים נבטו היטב אפילו לאחר 27 ימים ימי השרייה במי ים. השרייה למשך 60 יום גרמה נזק בלתי הפיך לכל הזרעים.

عامل جيل/ عمر البذور  אפקט הגיל

72%  נביטה הושגו כאשר הזרעים נזרעו יום אחד לאחר איסופם  .  94% ו 92%- הושגו בזרעים בני חודש ושנה לאחר האיסוף  ,בהתאמה,  כלומר כושר הנביטה נשאר גבוה למשך שנה לפחות.

אפקט הטמפרטורה

נביטה התרחשה בטווח טמפרטוררות 0C 10-30. מקסימום נביטה הובחנה בין0C 30- 15. בטווח זה הטמפרטורות הגבוהות הגדילו את מהירות הנביטה. טמפרטורות תת- אופטימליות (0C5-10) ועל – אופטימליות (0C30-35 ) לא גרמו נזק לזרעים במשך 31 ימים. היה נזק בלתי הפיך מסוים בזרעים שהוחזקו ב-0C 40 , שבגללו חלק מהזרעים לא נבט.

عامل الضوء אפקט האור

אור מתמשך מעכב נביטה בצורה דרסטית בטווח הטמפרטורות שנבדק.  פרקי הארה  קצרים (10-15 דקות כל 48 שעות) אינם בעלי השפעה כלשהי.

 העיכוב גדל עם הגדלת עוצמת ההארה.

 הקרנה במשך 28 ימים אינו גורם לתרדמה משנית , והנביטה לאחר העברת הזרעים לחושך היא כמו בזרעים שלא נחשפו לאור.

 הארות שניתנו לפרקי זמן שונים אינן משפיעות על כושר הנביטה וקצב הנביטה, כאשר הזרעים מועברים לחושך אחרי טיפולי ההארה. ההבדל היחיד שנראה היה תקופת השהיה קצרה יותר בהתאם לתפיחה שהתחילה כבר בזמן ההארה

חשכה במשך ארבעת הימים הראשונים אינה משפרת את הנביטה באור. חשכה במשך 6-9 ימים, שבהם חלק מהזרעים נבטו כבר, אינה מאפשרת נביטה לזרעים שלא השלימו את נביטתם בחושך. מכאן נראה שהאור הוא בעל אפקט מעכב של השלב האחרון בתהליך הנביטה.

 בתנאי הניסוי (עוצמת אור של 1800 לוקס), שכבה של 1.3 ס''מ של חול מאפשרת מעבר של 8-10 לוקס בלבד, ואז הנביטה זהה לזו שבחושך.

אחוז הזרעים הנובטים שהמיקרופילה שלהם כוסתה בחול דומה לזה שהיה כמו בקרת החושך. כאשר המיקרופילה נחשפה לאור (שאר חלקי הזרע כוסו בחול), הנביטה עוכבה רק בחלקה זה מעיד שכיסוי הזרע אינו אטום לחלוטין, למרות צבעו השחור, ושהמיקרופילה היא המקום העיקרי, אך לא היחיד, שדרכו חודר האור.

קליטת האור ע''י החול אינה תואמת בדיוק לחוקי Beer. קיימת סטייה ניכרת בהתאם לגודל וצורת גרגרי החול. עוצמת האור באמצע היום יכולה להגיע ל- 80,000 לוקס בחוף הים. בתנאים אלו שכבת חול של 5 ס''מ בולעת את רוב האור, אך חשכה מוחלטת מושגת רק בשכבות בעובי של 10 ס''מ.

عامل الملوحة אפקט מליחות

התוצאות מעידות שנביטה אפשרית רק עד ריכוז של NaCl 450mM   . שאחוז נביטה גבוה (יותר מ- 85%) מתקבל בריכוז של עד mM 200    . בריכוזים גבוהים יותר יש ירידה הדרגתית  באחוז הנביטה.

העברת הזרעים מתמיסת NaCl למים מזוקקים (אחרי 41 ימים) הגבירה את אחוז הנביטה, אך היתה רק החלמה חלקית כאשר ריכוז המלח NaCl היה mM450-500 .

במי ים שנמהלו ל- ¾ מריכוז מי הים הרגיל  התרחשה נביטה. אחוז הנביטה שהתקבל במקרה זה היה דומה לאחוז הנביטה  שהתקבל בתמיסת NaCl בעלת אותו פוטנציאל אוסמוטי.

השוואה של נביטת זרעים שנאספו מצמחים מבתי גידול מלוחים ובלתי מלוחים מראה שזרעים מבית גידול שאינו מלוח נובטים בטווח ריכוזי מלח צרים יותר. אחוז הנביטה של זרעים מבתי גידול שאינם מלוחים והונבטו בריכוזי מלח נמוכים הוא נמוך יותר מאשר של זרעים מחוף הים .

 פיזור זרעים: כבר בעבר הובחן שהים – באמצעות הגלים והזרמים משמש  אמצעי לפיזור זרעים של מספר מיני צמחים. זרעי חבצלת החוףיכולים לעבור ע''י גלי הים וזרמיו מספר קילומטרים .  העברת הזרעים ע''י הגלים , יחד עם כושר הנביטה הגבוה שלהם, לאחר שהם נשטפים במי גשם טריים, מסבירים את התפוצה הגבוהה של מין זה בחופי הים התיכון. יש לציין שגם רוחות והצפות מעורבות בהפצת זרעי ח. החוף.

عامل درجات الحرارة טמפרטורה: הזרעים מבשילים במהלך אוקטובר ונובמבר כיוון שלצורך הנביטה אין צורך בתקופה שלאחר ההבשלה ואין חומרים מעכבי, נביטה,  רובם ינבטו במשך העונה הגשומה כשיש פיזור נביטה בין אוקטובר ומרץ. טמפרטורה ממוצעת בחוף בתקופה זו היא 13-21 0C והמקסימום אינו מעל 0C25 והמינימום אינו פחות מ- 0C8. נראה, לכן שהזרעים מאד מותאמים לתנאים הטרמיים של בית גידולם. נראה שבטבע הטמפרטורה אינה גורם המגביל את נביטתם. למרות שהנביטה מדוכאת ע''י טמפרטורת המינימום של החוף, הזרעים אינם נפגמים, והם ינבטו בהצלחה אחרי שהטמפרטורה תעלה.

رد الفعل للضوء  פוטוריאקציה ( פוטו  ضوء   ריאקציה  تفاعل): זרעי ח. החוף הם בעלי תגובה שלילית לאור. לכן הם לא ינבטו על פני הקרקע, אלא אם הם כוסו בחול. חשיפה של זרעים תפוחים לאור מונעת את נביטתם מבלי להשפיע על כושר הנביטה שלהם. כאשר, לאחר החשיפה לאור, מכסים את הזרעים, הם ינבטו היטב. היתרון האקולוגי של תגובה שלילית לאור היא כנראה, שנביטה על או קרוב לפני הקרקע בחוף החולי, יחשוף את הזרעים והנבטים לסכנה של סחיפת חול וחוסר מים (מה שיגרום להתייבשותם על השכבה העליונה). לכן, אם הנביטה לא הייתה מעוכבת ע''י  אור, הסיכויים להתבססות הנבטים היו קטנים. הרבה זרעים אחרים מבתי גידול חוליים דווחו אף הם כבעלי תגובות נביטה שלילית לאור.

عمق الزرع - تاثير المواد الخزونة في البذرة זרעים הנובטים  כאשר הם נזרעים בעומק מסוים דורשים כמויות גדולות של חומרי תשמורת, ולכן צריכים להיות גדולים יחסית. בקר (1972) מצא שזרעי צמחי חוף בקליפורניה גדולים מאלה של בתי גידול אחרים. זרעי חוף הים הם בעלי תכונות כאלה. יש לציין, שסף הרגישות לאור הוא נמוך יחסית בזרעי חבצלת החוף והפחתה של הקרינה מעלה את אחוז הנביטה. באמצע היום בתנאי שדה, חשכה מושגת רק בעומק של מעל 10 ס''מ. באמצעות הרגישות לאור הזרע יכול לבחור עומק שבו הוא מוגן מהתייבשות והמרחק עד להצצה של הנבט אינו גדול מידי.

الاملاح מליחות:  הניסויים מוכיחים שזרעי חבצלת החוף אינם נובטים במי ים או בתמיסת מלח בעלת ערכים אוסמוטיים דומים.

בחבצלת החוף, אשר מותאמת לתפוצה ע''י הים, נביטה אחרי הצפה תתבטא בסיכוי נמוך של הישרדות והתבססות. לכן, זרעים מסוגלים לנבוט רק כאשר המליחות אינה עולה מעל ¾ מזו של ריכוז מי הים .

 הכושר של זרעים לנבוט היטב בתמיסות בעלות ריכוז מלח נמוך הינו בעל ערך אדפטיבי בבתי גידול בעלי מים מלוחים. זה נכון גם בהתייחס לנביטה הטובה שלהם כשהם מועברים למים בלתי מלוחים, אחרי ששהו זמן מה בתמיסה במלח ריכוז מלח גבוה, כיון

 שזה יקרה בטבע כאשר הזרעים נשטפים במי הגשם.

 נראה שהיכולת לנבוט בבתי גידול מלוחים מושפעת מתנאי הסביבה שבהם גדל צמח האם. זרעם שנאספו מסביבה מלוחה היו יותר עמידים למליחות גבוהה מאלה של צמחים שגדלו בסביבה של מים מתוקים..

לסיכום تلخيص , תכונות הנביטה של זרעי חבצלת החוף המתיחסים לכושר הציפה שלהם במי ים ולתגובתם לטמפרטורה, אור ומליחות ומליחות הנם בעלי ערך אדפטיבי גבוה בתנאים בהם הים הוא המפיץ העיקרי וחגורת הרסס היא אזור הנביטה.

סרטן החולות

زنبقة الساحل (الشاطئ)

تعيش هذه الزنبقة في الرمال حيث لا تصل مياه الأمواج، تعيش في بيت التنمية هذا

 (البيئة) في شروط غير مريحة ويمكن القول تعيش في شروط صعبة للأسباب التالية:

1.    تركيز الأملاح المرتفع في التربة (هنا التربة رملية) يعيق استيعاب الماء الى جذور

 النبات، نباتات الشاطئ قد تكيفت لقلة الماء .

2.    في منطقة الشاطئ  توجد رياح قوية التي تحمل معها رذاذ من مياه البحر وتنقله 

للنباتات وهذا يشكل خطراً على النباتات وجفاف أجزاء منها  نتيجة تكوين  وسط ايوني

 يسبب خروج الماء من اجزاء النبات ونتيجة لذلك تجف وتموت. (نشاهد غالبية أغصان

 النباتات (الشجيرات) قصيرة من جهة البحر وطويلة من الجهة المعاكسة (الشرق).

3.    الرياح تحرك الرمال وقد يغمر نباتات بكاملها، كما وأن حبيبات الرمل عند اصابتها

أجزاء النبات تسبب له ضرراً كبيراً للأنسجة الطرية ولذلك ضررها أكبر للنباتات الحديثة

.

4. مياه الأمطار تتغلغل بسرعة الى الأعماق، وذلك لأن قدرة تماسك جزيئات الماء 

مع 

الرمال قليلة. نتيجة لذلك نباتات الشاطئ ذات جذور عميقة والنباتات العشبية تنهي 

دورة حياتها بسرعة، أما زنبقة الساحل تورق في فصل الشتاء وتخزن الماء والغذاء 

 في البصلة ثم تجف الأوراق في فصل الصيف  نبات كهذا يدعى  جيئوفيت  ( جيئو تعني أرض)

 فيت تعني نبات  

         Geophyte  

(גיאופיט)

مميزات زنبقة الساحل:

1.    لزنبقة الساحل أوراق سميكة وكثيرة، مكسوة بطبقة شمعية تحميها من الجفاف.

2.    عند بداية فصل الصيف تجف الأوراق. وعند نهاية فصل الصيف يخرج من البصلة ساق الأزهار الذي يحمل عدة أزهار (نورة) .

3.    تتفتح الأزهار عند الغروب وذلك لأنها تلقح بواسطة حشرات ليلية، كما وأن شدة الرياح تقل ويقل الرذاذ الذي يؤثر سلبياً على الأزهار. في نهاية الصيف يقل الازدحام على الملقحات كما وأن البذور تكون ناضجة قبيل سقوط الأمطار.  

ئ البذور صغيرة محاطة بنسيج اسفنجي خفيف وغلاف أسود- تنتشر البذور بواسطة الرياح.

لا تعيش نباتات اليابسة على حافة الشاطئ بالقرب من مياه البحر ( تدعى هذه الرقعة  من الشاطئ - الشاطئ الميت) ، وذلك لسبب ارتفاع تركيز الأملاح فيها لأن مياه البحر تغمرها عند ارتفاع الأمواج. 
ولكن على بعد مسافة معينة من الشاطئ(تقريباً 30 متر)  في المنطقة الرملية  وعدة أمتار بعد مرتفع صخور الكركار (حيث لا تصل مياه البحر) توجد نباتات اليابسة مثل النبات الأزرق (עדעד כחול) زنبقة الساحل(חבצלת החוף)، مداد الرمال (חבלבל החולות)، انحناء الضبع (עכנאי שרוע) النجيل (יבלית) ו' מתנן, وغيرها من النباتات الحولية.
 شروط الحياه في هذه الرقعة  من الساحل غير مريحة للنباتات، لسبب تحرك الرمال واستيعابها للماء بسرعة وتغلغل المياه الى الاعماق وزيادة تركيز الأملاح ما يشكل صعوبة في استيعاب النبات للماء نتيجة الفرق في الضغط الاسموزي. كما وأن حياة النباتات على صخور الكركار ليست سهلة.

زنبقة الساحل (الشاطئ): تعيش هذه الزنبقة في الرمال حيث لا تصل مياه الأمواج، تعيش في بيت التنمية هذا (البيئة) في شروط غير مريحة ويمكن القول تعيش في شروط صعبة للأسباب التالية:

1.    تركيز الأملاح المرتفع في التربة (هنا التربة رملية) يعيق استيعاب الماء الى جذور النبات، نباتات الشاطئ قد تكيفت لقلة الماء .

2.    في منطقة الشاطئ  توجد رياح قوية التي تحمل معها رذاذ من مياه البحر وتنقله للنباتات وهذا يشكل خطراً على النباتات وجفاف أجزاء منها  نتيجة تكوين  وسط ايوني يسبب خروج الماء من اجزاء النبات ونتيجة لذلك تجف وتموت. (نشاهد غالبية أغصان النباتات (الشجيرات) قصيرة من جهة البحر وطويلة من الجهة المعاكسة (الشرق).

3.    الرياح تحرك الرمال وقد يغمر نباتات بكاملها، كما وأن حبيبات الرمل عند اصابتها أجزاء النبات تسبب له ضرراً كبيراً للأنسجة الطرية ولذلك ضررها أكبر للنباتات الحديثة.

4. مياه الأمطار تتغلغل بسرعة الى الأعماق، وذلك لأن قدرة تماسك جزيئات الماء مع الرمال قليلة. نتيجة لذلك نباتات الشاطئ ذات جذور عميقة والنباتات العشبية تنهي دورة حياتها بسرعة، أما زنبقة الساحل تورق في فصل الشتاء وتخزن الماء والغذاء في البصلة ثم تجف الأوراق في فصل الصيف  نبات كهذا يدعى  جيئوفيت  ( جيئو - أرض،       Geophyte  فيت- نبات (גיאופיט)

مميزات زنبقة الساحل:

1.    لزنبقة الساحل أوراق سميكة وكثيرة، مكسوة بطبقة شمعية تحميها من الجفاف.

2.    عند بداية فصل الصيف تجف الأوراق. وعند نهاية فصل الصيف يخرج من البصلة ساق الأزهار الذي يحمل عدة أزهار (نورة) .

3.    تتفتح الأزهار عند الغروب وذلك لأنها تلقح بواسطة حشرات ليلية، كما وأن شدة الرياح تقل ويقل الرذاذ الذي يؤثر سلبياً على الأزهار. في نهاية الصيف يقل الازدحام على الملقحات كما وأن البذور تكون ناضجة قبيل سقوط الأمطار.

4.    البذور صغيرة محاطة بنسيج اسفنجي خفيف وغلاف أسود- تنتشر البذور بواسطة الرياح.

هناك عدة أسئلة التي يمكن طرحها بما يتعلق بزنبقة الساحل  وهي:

· هل توجد علاقة بين نسبة الأملاح في التربة ومعدل انبات بذور زنبقة الساحل؟ الافتراض هناك نسبة معينة مفضلة للإنبات. التجربة  تزرع البذور في نسب مختلفة للأملاح (كلوريد الصوديوم)

·                    هل توجد علاقة بين عمق زرع البذور على نسبة الانبات؟ الافتراض بأن البذور التي تزرع عميقاُ تكون نسبة انباتها أكبر لحصولها على الماء باستمرار لأن الطبقة السطحية من الرمال تجف بسرعة. يمكن اجراء تجربة. العامل المتعلق ( המשתנה התלוי)  هو نسبة الانبات أما العامل غير المتعلق (המשתנה הבלתי תלוי ) هو عمق الزرع.

*********************

למישור החוף, מראש הנקרה ועד לגבול מצרים, ישנם מאפיינים משותפים, אך יש גם שוני רב בין חלקיו השונים של האזור. רוחב המישור המשתנה במידה רבה מהצפון לדרום, והבדלי האקלים בין האזורים הצפוניים לדרומיים השפיעו על התהליכים הגיאומורפולוגיים שעבר האזור. על  המאפיינים, הטופוגרפיה, והתהליכים שעיצבו את מישור החוף, וחלוקת מישור החוף ליחידות משנה.

http://www.tzofit.co.il/tour/details_site.php?ts_id=681

באזור הנמצא כמה עשרות מטרים מחוף הים נפוצות רוחות הנושאות עמן רסס של טיפות מי ים. הצמחים החיים באזור זה פיתחו מנגנוני הגנה שעוזרים להם להתקיים על אף טיפות המלח הנוחתות על איבריהם.

לצמח כמה דרכים להגן על עצמו בפני חדירת המים המלוחים לעלים. כאשר לצמח יש עלים חלקים, טיפות המים מחליקות מהם, כמו בחבצלת החוף. אפשרות נוספת היא עלים המכוסים בשערות, המונעות מגע ישיר של הטיפות המלוחות עם התאים הפעילים של הצמח. לוטוס מכסיף ואספסת הים מהווים דוגמה לצמחים השעירים. התאמה נוספת הם צמחים בעלי טרף, הנישא על פטוטרת המיטלטלת בקלות ברוח. הטלטול מנער את טיפות המלח ומקל על העלה להתקיים.

שריטה של פני העלה כתוצאה מחיכוך הדדי של עלים או ממכות של גרגירי חול הנישאים ברוח, עשויה לסייע לחדירת מים ועלולה לגרום להמלחה של העלים. ישנם צמחים המתמודדים עם המלחים שכבר חדרו לתוכם על ידי עלים בשרניים, בהם תאים המסוגלים לספוג כמות מים גדולה. בתאים אלו יימהלו המלחים שחדרו לצמח במים לרמה בלתי מזיקה. סביון יפו, בהיותו חשוף לרסס מי הים, עליו בשרניים, ובהיותו מוגן מהרסס על ידי גבעה או שיח, עליו כמעט ואינם בשרניים.

על מנת להתמודד עם נזקי טיפות הרסס צמצמו כמה מהצמחים את פעילות הפריחה שלהם לשעות שבהן עוצמת הרוח חלשה ביותר, כמו בשעות הלילה בקיץ. כזו היא פריחת חבצלת החוף, אשר מואבקת על ידי רפרפים בלילה, כאשר הם יונקים את הצוף שלהם בעזרת חדק ארוך. פרח אשר לא הופרה בהאבקה זרה נושר. אחת התופעות המאלפות במורדות הסמוכים לים, היא תהליך הפתיחה של נר הלילה החופי בקיץ בשעות בין הערביים.

באזור הרסס שני טיפוסים עיקריים של צמחים. אלו המצויים כאן בלעדית והם מותאמים לתנאי החוף, ואלו הגדלים בתוך הארץ, אך פיתחו זנים בעלי עמידות לרסס. ההבדל בין שני הסוגים הוא בכך, שהראשונים ניכרים בנופם, שאינו פגוע ממי הים. עליהם נימנים לוטוס כרתי, אספסת הים, קריתמון ימי ועדעד רותמי. האחרים בולטים בכך, שנופם הפונה לים צרוב מהרסס והם יוצרים צורת "דגל". כאלה הם סירה קוצנית, רותם המדבר, מתנן שעיר, חרוב מצוי ואלת המסטיק. עצי שיקמה (שאינם צמחי בר אלא ניטעו במקומות רבים, בעיקר בדרום מישור החוף), מקבלים אף הם את צורת הדגל כשהם גדלים בקרבת הים.

צומח החולות

דוגמה להשתלבות בסביבה החולית ולהשפעה על תנאי הגידול שבה נראה בחברה הטיפוסית לחולות הנודדים, היא חברת ידיד חולות מצוי. צמח זה נובט ומתבסס בחול ויוצר סביבו תנאי גידול מקומיים המאפשרים את קיומו. עם גידולו מפחית הצמח את מהירות הרוח בקרבתו ומביא בכך להצטברות של גרגרי חול קטנים סביבו. גרגרים גדולים יחסית יכולים לעמוד בשטח הפתוח בפני רוחות חזקות המסיעות את הגרגרים הקטנים מהמקום. קיבול המים של חול דק עולה על זה של חול גס. וכך, בעצם נוכחותו בשטח מביא ידיד החולות לשינוי במירקם ובעקבות זאת לשיפור במשטר המים. ענפי ידיד החולות הנקברים בחול מכים ממפרקיהם שורשים חדשים לתוך החול וצומחים מעל הכסות החדשה. הצמח שולח גם קני-שורש חדשים לתוך התלולית הנוצרת סביבו וגם אל שוליה. כך, במהלך הזמן משנה הצמח את הטופוגרפיה של החולית ושומר עליה מפני סחף ברוח.

השפעת ידיד החולות על הצטברות קרקע בחולות.

לצדו ולצלו של ידיד החולות נובטת לענה חד-זרעית. התנאים הטובים ביותר לנביטתה, המותנית בכמות אור גדולה, מתקיימים בין גושי ידיד החולות, שם היא גם מוגנת מתוספת חול. התבססותה של הלענה מפחיתה את עוצמת הרוח סביבה, ויש מקומות בחולות שבהם מצטבר לא רק חול דק אלא גם אבק. בשלב זה מתאפשרת התפתחות של כחוליות חוטיות, מעט מתחת לפני החול או בפני השטח. הללו נכנסות לפעילות לאחר הירטבן ונכנסות לתרדמת יובש בעת שהקרקע סביבן מתייבשת. מעטה הריר של גופן מדביק אליו גרגרי חול ואבק ומפסיק את תנועתם ברוח. ככל שכמות הגרגרים הקטנים סביב הכחוליות עולה, משתפר משטר המים בסביבתן וכמותן מתרבה. כך בתהליך של היזון חוזר נוצר על פני החול קרום שמפחית באופן ניכר את תנועת החול.

כאשר הלענה מתכסה בחול, מתפתחים שורשים מענפים קבורים. שורשים אלו עמידים בפני חשיפה על ידי פיתוח של קליפת שעם המגנה בפני יובש. כשחברת הלענה מצטופפת והחול אינו נודד יותר, מתים צמחי ידיד החולות הדורשים כיסוי מתמיד בחול לחידוש מערכת השורשים והענפים שלהם. צמחים נוספים שהיו רגישים לתנועת החול נובטים בחול המתייצב וכסות הצומח עולה. רקבובית נוצרת בצל השיחים, שצפיפותם עולה, ובצל רותם המדבר, הגדל בחברת הלענה החד-זרעית או בחברת שמשון סגלגל נמצא את הצמחים העשבוניים: בן החיטה ותלתן וגם את הרקפת המצויה, טבורית נטויה ומיני צורית חד-שנתית. כאן בהדרגה נוצרים גם תנאים לנביטת מטפסים, צמחי פקעת ושיחים של חורש. צמחים אלה נובטים בטחבי העלים סביב הרותם.

הציפורים האוכלות את הפירות העסיסיים בחורש הסמוך עומדות על השיחים הגבוהים ומפרישות זרעים קשי-קליפה שלא עוכלו. הנבטים של אשחר ארצישראלי, אשחר רב-עלים ואלת מסטיק, שינבטו גם הם, ישנו את מראה האזור ויסייעו לקיבוע החולות. כך בתהליך ממושך מקטינים הצמחים את ניידות החול, משפיעים על מיון גרגרי החול, על כליאת אבק בקרקע ומוסיפים לה רקבובית.

כאשר משתנים תנאי השטח, מתחלפות גם חברות הצמחים. חברה אחת יוצרת תנאים מתאימים להתפתחות של חברה אחרת והשנייה דוחקת את רגלי הראשונה. תהליך זה מכונה סוקצסיה. בחולות קיסריה ניתן להבחין בעשרה שלבים בתהליך זה, מהתחלת התבססות צמחים בחול הנודד ועד לשלב בו חוזרים לשטח העצים והשיחים שגדלו בגבעות הכורכר שכוסו בחול. בדרום מישור החוף כמות הגשם אינה מספיקה כדי להביא את התהליך לשלבים מתקדמים כמו בצפונו.

צומח הכורכר

על מחשופים בודדים של כורכר שנותרו בשרון בלא שהתכסו בחול, התפתח יער פארק של חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק. שלושה ריכוזים עיקריים של החברה מצויים ליד מכמורת, ליד גבעת אולגה וליד קיסריה. ברכס הכורכר המערבי ליד קיסריה סלע הכורכר קשה יותר, ושם לצד החרוב ואלת המסטיק נמצא עצים בודדים של אשחר ארצישראלי, זית אירופי ובר זית בינוני.

ברכס הכורכר המזרחי מעורבות שכבות של חול חמרה בתשתית הכורכר ואלו משפרות את זמינות המים. השיפור בתנאים מביא הנה בנוסף לחרוב ולאלת המסטיק את האשחר רחב עלים והזית האירופי ואליהם יתלוו גם מטפסים כיערה איטלקית, קיסוסית קוצנית, אספרג החרש ועצבונית החורש.

טיבם של בני השיח הנילווים לחברה ומלוויהם תלוי במידה רבה בטיב התשתית. בכורכר הקשה שולטת הקורנית המקורקפת, שאינה מלווה בהרבה עשבוניים. כאשר הכורכר רך יחסית, שולט במקום שמשון סגלגל. כאשר חול-חמרה סמוך לפני הקרקע מצויים במקום לטם שעיר, לטם מרוני ואזוביון דגול.

http://yth.co.il/yth.co.il/originals/%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%AA%20%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93.pdf

ופעת החיגור בחוף הסלעי

היצורים החיים בחוף הסלעי הם ברובם בעלי חיים בעלי זיקה למים מלוחים. בחלקם מבלים כל חייהם במים ובחלקם מחלקים זמנם בין המים ליבשה. מרבית היצורים החיים בחוף זקוקים להרטבה של מי הגלים, ותנאי יובש ממושך עלול להזיק להם.

את סביבת החיים בחוף הסלעי מקובל לחלק לחגורות או רצועות מקו המים ומזרחה. תופעת החיגור בחוף נוצרת בשל השינויים בתנאי החיים בין האזורים המוצפים קבוע על ידי מי הים לבין האזורים המוצפים רק בחלק מהזמן, או אלו היבשים רוב הזמן. היצורים החיים בחוף מסודרים ברצועות על פי דרגת העמידות שלהם ליובש ועל פי דרגת הצורך שלהם בכיסוי מים, הנחוצים כדי למצוא מזון או כדי להתרבות.

שלוש הרצועות העיקריות, שלכל אחת מהן עולם בעלי חיים משלה, הן:

א. אזור התת-כרית - המוצף בקביעות על ידי הים.
ב. אזור הכרית - המוצף ומתייבש לחילופין.
ג. אזור העל-כרית - אינו מוצף אך מקבל טיפות רסס.

אזור התת-כרית

אזור המוצף במי ים באופן קבוע ובו בעלי חיים ימיים המבלים את מרבית זמנם מתחת למים. שם הם מוצאים את מזונם ושם מתקיים כל מחזור חייהם. ברצועת התת-כרית נוכל למצוא מגוון דגים הניזונים מהצומח והחי הדבוק לסלעי החוף. בגבול הכרית התחתון נמצא את נציגי קבוצת הסרטנים, הנפוץ שביניהם הוא השישן. כמו כן נמצא את השושנה האדומה, שחיה בתוך המים ומסמנת את התחלתו של אזור התת-כרית, כאשר נחדור יותר לעומק הים נפגוש קבוצות שונות של בעלי חיים: קפודי-ים, סרטנים ומושבות של אלמוגים.

אזור הכרית

זהו אזור הגאות והשפל שבו תנאי המחיה משתנים באופן קיצוני לעתים תכופות. בעלי החיים צריכים להתאים עצמם גם לתקופות של יובש וחום בשעת שפל, וגם לתנאי הצפה של מים וטמפרטורות נמוכות בשעת גאות. באזור זה יש גם סחיפה קבועה של המצע הנייד על ידי הגלים, הרוחות ורסס מלח ממי הים. רק מעט בעלי חיים הסתגלו לתנאים אלו.

ברצועת הכרית נמצא טחבנית מתחמקת וחופיות השייכות לקבוצת החלזונות. נפוצים מאוד בחוף הסלעי באזור הכרית שני מינים של חופיות המחלקות ביניהן את אזורי המחיה. חולית מנקדת גדלה בסמוך למים ואילו חופית חורת בריחוק מה מהם. ה"תחרות" על מרחב מחיה כאן מעטה בשל מיעוט המינים. בעלי החיים מצויים כאן במושבות, שבהן מספר היצורים גדול ולכל מין יש אזור מוגדר ומותאם לו. החופיות הן דוגמה טובה לכך, שכן נוכל לראות אותן בחוף הסלעי מכסות שטח גדול ותמיד מושבת החופיות המנוקדות תהיה סמוכה יותר למים. דוגמה נוספת להסתגלות לתנאים המיוחדים נמצא בחלזון בשם חדשן הנע לכיוון המים כאשר השטח מתייבש, בעת השפל. שונה התנהגותם של בלוטון הים והצלחית, המסתגרים ואוטמים את גופם כדי להתגונן מפני היובש.

על גבי לוחות סלעים המוצפים במי ים, מתפתחות מושבות של בעלי חיים ירודים החיים במים, כגון הידרתיים, אצטלנים וספוגיים.

החלזונות מתיישבים על קצה הלוח ויוצרים בו שפה מוגבהת מעל פני המים. הצינורן הבונה והשלשולן המשלש, שבתיהם דמויי צינור, בונים שכבה גירנית על גבי הסלעים ויוצרים סביבם תנאי מגורים מיוחדים לבעלי חיים נוספים.

בלוחות הגידוד שליד החוף ישנן גומחות של סלע שבתוכן נוצרות שלוליות מים. השלוליות מתאדות באיטיות ומשקיעות שכבה של מלח. בגומחות אלו נוכל למצוא שורה של חרקים שעמידותם למלח גבוהה, כמו מיני חיפושיות, זבובים ויתושים, המספיקים לסיים את מחזור החיים שלהם בזמן הקצר שבו מתקיימת השלולית. היצורים הבוגרים יכולים לעבור בתקופת היובש לשלולית אחרת, שכן הם בעלי כושר תעופה ומסוגלים לחיות ביבשה.

אזור העל-כרית

מעבר לאזור הגאות והשפל, מצוי האזור הנקרא העל-כרית, אזור הרסס או החוף העילי. גם כאן התנאים קשים אך קבועים יותר. משרע הטמפרטורות גדול, היובש רב, הקרינה חזקה ורמת המליחות גבוהה. מספר המינים כאן קטן, והוא הולך ופוחת ככל שמתרחקים מהאזורים המוצפים או המקבלים רסס של מי ים. בעלי החיים המצליחים לשרוד מסוגלים ל"הסתפק במועט" והם מותאמים מאוד לתנאי יובש ומליחות. כאן מצויות אצות כחוליות מתחת לשטחם העליון של אבני הכורכר, והן המשוות לסלעים את הגוון הכהה. מהאצות ניזונות החופיות. כמו כן נוכל לראות כאן את טחבית הים הנעה בחופשיות על פני השטח בשעות הקרירות.

אזורי הנחלים וגדותיהם במישור החוף

כעשרים נחלים חוצים את מישור החוף ונשפכים לים התיכון. חלקם של הנחלים זורמים כל ימות השנה וחלקם זורמים רק בעונת השטפונות. בנחלים שבהם הזרימה היא כל השנה נמצא עולם-מגוון של בעלי חיים. בנחלים המבוססים על זרימה עונתית יש שינוי גדול בתנאים מעונה לעונה ולכן מגוון המינים החי בהם מצומצם.

רוב נחלי המישור ניזונים הן ממי שטפונות והן ממי מעיינות. לתכונות המים משמעות עבור בעלי החיים: (א) רמת המליחות של מי הנחלים נמוכה בעונת השטפונות וגבוהה בעונה היבשה. (ב) כמות החמצן במים גדולה ככל שהזרימה יותר שטפונית. (ג) כאשר הזרימות איטיות המצע על קרקעית הנחל וגדותיו רך ובלתי יציב ומורכב בעיקר מחול וטין. בזרימה שטפונית, המים מסיעים את החלקיקים הקטנים ומותירים מצע קשה ומורכב מחצץ וגושי סלעים וחלוקי נחל גדולים. עובדה זו משפיעה על מינים שונים של בעלי חיים: יש המעדיפים להיות שוכני קרקע המתחפרים במצע הרך, יש הנצמדים לסלעים ואבנים ויש הנוהגים כשחיינים.

כיום, בשל הזיהום בנחלי החוף והיחלשות הזרימה עקב ניצול המים, נשארו בנחלים רק אותם בעלי חיים שהסתגלותם האקולוגית רחבה, היום נפוצים בנחלים סרטן הנחלים, צב הביצות, וחלזון בשם שחריר הנחלים. כמו כן התפתחו מינים עמידים מאוד של חרקים כמו יתושים, זבובים ושלשולי הצינורות. רק מספר קטן של דגים מצויים כיום בנחלים, ביניהם הנפוצים ביותר הם האמנון והשפמנון. לנחלים אליהם חודרים מי ים, חדרו גם מינים החיים במים מלוחים, כגון סרטנים רכיכות ודגי מים מלוחים.

את רוב בעלי החיים נמצא כיום באזורים הסמוכים למעיינות שבהם המים מתוקים והזרימה חופשית. שם נוכל למצוא סרטני מים, חרקי מים, רכיכות, חלזונות וצדפות.

אחד מבעלי החיים הנדירים המצויים בנחלי אלכסנדר ופולג הוא הצב הרך. צב זה, ממוצא טרופי היה נפוץ בעבר בכל נחלי מישור החוף וכיום נשאר במקומות מועטים בלבד. בכפר ויתקין סייעו המתיישבים לריבוי הצבים. החקלאים היו נוהגים לזרוק את פגרי תרנגולי ההודו אל נחל אלכסנדר. הצבים ניצלו את המזון הזמין והפכו חלק זה של נחל אלכסנדר למקום משכנם הקבוע. המקום הוכרז כשמורת טבע. אזור ההטלה על גדות הנחל מגודר ונשמר היטב על מנת לאפשר את התרבותם. בחודש פברואר 1992 בשל גל קור ושטפונות גדולים, נסחפו אל הים כמאתיים צבים וחלקם הגדול מת. רק מעטים הוחזרו לנחל בזכות פעולתן של הרשויות לשמירת הטבע.

רק מעט מבין היונקים שחיו לאורך נחלי החוף נותרו. הבולטים הם הנמיה והנוטריה, מכרסם שמוצאו מדרום אמריקה.

החי במקווי המים העונתיים

בעבר היו מכוסים שטחים רבים במישור החוף בשטחי ביצות. כיום יובשו מרבית הביצות. בחלק קטן משטחי הביצה לשעבר, שרדו מקווי מים עונתיים בלתי מנוקזים המהווים בית גידול ייחודי עונתי. מקווי מים אלו, הידועים בכינויים "שלוליות חורף", מכילים מי גשמים ושטפונות לתקופה קצרה. בשרון, מתקיימים מקווי המים בשנים גשומות לאורך זמן של עד כשמונה חודשים בשנה. "בריכת יער" בפארק השרון, ביצת זיתא באזור חדרה ושלולית געש הם מקווי המים הגדולים. מי שלוליות החורף אינם מזוהמים בדרך כלל ומכילים מזון רב בשל צמחיה עשבונית שנמצאת על קרקעיתם.

בעלי החיים האופייניים למקווי המים העונתיים, יכולים להחזיק מעמד בעונה היבשה או לסיים את מחזור חייהם בזמן קצר. הם שייכים לקבוצות ירודות של בעלי חיים, החל מחד-תאיים ועד לתולעים, סרטנים ירודים, חרקים ודו-חיים. חלק מיצורי השלולית פיתחו ביצים עמידות ליובש, הנשארות בעונה היבשה קבורות בקרקעית ובקיעתן מתרחשת רק עם רדת הגשמים הראשונים והצטברות המים בבריכה. ביצים כאלו נקראות ביצי קיימא, והן עטופות במעטה קשה השומר על חיוניותן לעונת יובש אחת או יותר.

עם ראשית עונת הגשמים, ומספר שעות מראשית היאספות המים בבריכה, שורצים במים יצורים רבים ושונים ש"התעוררו לחיים" או בקעו מביציהם והחלו את מחזור חייהם הקצר. מי הבריכה שורצים ראשנים, נציגי קבוצת הדו-חיים וקרפדות-אילניות (צפרדע בשם חפרית שהיתה נפוצה, נכחדה לאחרונה).

בעלי החיים הנפוצים באגמים העונתיים הם זמרגלאים, סוגים של סרטנים ירודים כמו תריסן וסרטן הבוץ. דפנאיים, שטרגלאיים, חרקי מים ותולעים שטוחות. באזור הבריכות נוכל לצפות גם בעופות מים רבים כגון: שחפים, ברווזים ואגמיות. בחלק מהבריכות נוכל לראות גם קינונים של אנפות.

החיים באזור בריכות הדגים

בריכות הדגים המלאכותיות במישור החוף מנצלות מים מליחים ומים שבעבר גרמו לביצות. הבריכות, ובמיוחד אלה שבחוף הכרמל, משמשות תחנה חשובה במסלולם של עופות מים העוברים בארץ בנדידתם העונתית בסתיו דרומה ובאביב צפונה. יש בין העופות גם כאלו החורפים בארץ. בעבר, כאשר מישור החוף היה מכוסה בביצות, נהגו עופות המים לחנות באזורי הביצות.

את מנוחתם עושים בעלי הכנף במקום המספק אוכל בשפע, שכן בריכות הדגים עשירות בסוגי מזון המתאים לעופות: דגים, תולעים, ראשנים, חרקים, זחלים וכדומה.

בין עופות המים נוכל לצפות כאן בעופות גדולים כגון השקנאים, החסידות וקורמורנים. מגדלי הדגים מנסים להרחיק בתכסיסים שונים את העופות הגדולים אוכלי הדגים.

בגדות הבריכות נוכל לצפות בעופות גדה כגון החופמאים, הלימוזות ותמירונים המהלכים באצילות במים הרדודים ונוברים במקורם הארוך בבוץ או במי הבריכה. במרכז הבריכות ניתן לצפות בלהקות גדולות של אגמיות, ברווזים מסוגים שונים, בצניות וסוגים רבים של שחפים.

במיקום עופות המים בבריכות נוכל למצוא תופעות של חיגור על פי מבנה גוף העוף, סוג המזון והדרך שבה הוא משיג אותו. את ארוכי הרגליים ושולי הדגים (תמירון או חסידה) בעלי המקור הארוך נמצא על גדות הבריכה ובמים הרדודים שם הם שולים את המזון מתוך המים. יש שיעדיפו להסתובב על גדת המים ולמצוא את מזונם בבוץ. השחיינים בעלי רגלי "סנפיר" וגוף דמוי סירה, כמו קבוצות הברווזים הטבלניים והאגמיות, שוחים באופן חופשי, צוללים ומוצאים את מזונם על ידי סינון מי הבריכה בתוך מקורם. רוב העופות השחיינים אינם אוכלי דגים ולכן אינם מזיקים לחקלאים.

שינויים בעולם החי והצומח בעקבות ההתיישבות והפיתוח

מישור החוף, שהיום הוא האזור המיושב ביותר בארץ, היה בעבר ברובו שטח פתוח בלתי מעובד. להתיישבות ולחקלאות יש השפעה רבה על עולם החי והצומח הטבעי. פיתוח השטחים גרם לצמצום במספר הפרטים של אוכלוסיות שונות, הן של צמחים והן של בעלי חיים. מינים רבים נעלמו מהנוף ומינים אחרים התרבו במיוחד. בעלי חיים שנחשבו כמזיקים לאדם ולחקלאות כגון תנים, כלבים משוטטים, חזירי בר, חגלות, ארנבים, נברנים ודורבנים נרדפו והושמדו.

הגורמים העיקריים לשינויים בעולם החי והצומח במישור החוף הם:

א. ייבוש הביצות.
ב. שיפור הניקוז של נחלי המישור.
ג. שאיבת מי המעיינות, במיוחד באזור הירקון ונחל תנינים.
ד. יישוב השטח והגידול בשטחי הערים והכבישים.
ה. עיבוד חקלאי אינטנסיבי.
ו. זיהום נחלי האזור.
ז. ציד בעלי חיים.
ח. שימוש בקוטלי צמחים ובעלי חיים מזיקים.

את עולם החי של העבר קשה לשחזר. מינים נכחדו ולא תמיד יש לנו עדויות על קיומם. סיפורי נוסעים וחוקרים, שתיעדו בכתב את רשמיהם מאירים את העבר. רק מעט מבין הנוסעים שפקדו את ארץ ישראל בימי הביניים ובמאות השנים האחרונות התעניינו בטבע הארץ וניסו לרשום ולהגדיר תצפיותיהם בצמחים ובבעלי חיים.

אחד החוקרים החשובים, שתרמו למחקר הטבע הקדום של ארץ ישראל, היה הנרי בייקר טריסטראם, כומר אנגלי שביקר בארץ בשנים 1864-1863. על פי תצפיותיו ניתן ללמוד על מספר בעלי חיים, שחיו במישור החוף עוד במאה הקודמת וכיום לא ניתן לראותם עוד.

בעלי חיים שחיו במישור החוף בעבר וכיום נעלמו או שמצויים כיום בסכנת הכחדה:

עטלפי חרקים - חיו בעבר במערות או חללים חצובים ברכסי הכורכר. 

חזירי הבר - חיו בעבר באזורי הביצות במיוחד באזור הירקון.

עפרוני מצוי וכרון - סביבת חייהם הייתה שטחי בור פתוחים.

התנים - שוכנים בשדות המעובדים ומורעלים בשל היותם גורם מזיק לחקלאות.

הניצים - מושמדים בהרעלות.

חפרית - דו-חיים שחי באזורי הביצות ואגמי החורף נעלמו מהנוף בשל הדברת היתושים ששימשו להם מקור מזון עיקרי.

צבים רכים - היו נפוצים בעבר בכל נחלי החוף וכיום מצויים רק במספר קטן של נחלים בעיקר בנחל אלכסנדר.

חתולי הביצות, הלוטרה - שוכני ביצות שנכחדו עם ייבוש הביצות.

קראו עוד:

מסלול

***************************************************** עכנאי שרוע  انحناء الضبع Share on facebookShare on emailShare on favoritesShare on print|More Sharing Servicesשתף
Echium angustifolium	שם מדעי
Hispid Viper's-bugloss	Common name
זַהַרַת אל-אֵפַאֵ'ה	שם ערבי
זיפניים Boraginaceae	משפחה
מאוחה	מס' עלי כותרת
פשוט	צורת העלה
תמים	שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה)	בית גידול
עגול	צורת הגבעול
שיח ובן-שיח	צורת חיים
גולן, גליל, עמקים, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן,	תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12	עונת הפריחה
דווח לנו
מידע נוסף עכנאי שרוע הוא צמח עשבוני רב-שנתי או בן-שיח שרוע (ולעיתים זקוף, בניגוד לשמו) המסתעף מבסיסו. שכיח בהמוניו, פרחיו הם בין התורמים העיקריים לצבע כחול בנוף הארץ. גובהו 30-80 ס"מ. כל אברי הצמח מכוסים בצפיפות בזיפים דלילים וארוכים או בשערות. העלים צרים וארוכים, מסורגים, תמימים, שפתם חלקה. בסיסי הגבעוליםמעוצים. עכנאי שרוע פורח במשך כל האביב והקיץ, ממרס עד אוגוסט. התפרחת חד בדית, הפרחים יושבים בצד אחד של הגבעול, המתעקל כשבלול או כזנב עקרב. הפרח דו מיני, גדול (אורכו 15-25 מ"מ), עלי הכותרת מאוחים לצינור או לשופר א-סימטרי מעט, המזכיר פה פעור של נחש (מכאן השם: עכן הוא נחש). 5 האבקנים ועמוד העלי בולטים מתוך לוע הפרח ומעצימים את הרושם של פי נחש, האבקנים הכפופים מדמים שיניים מעוקלות, והעלי השסוע נראה כלשון של נחש. צבע הכותרת ורוד בצעירותה, והוא הופך לכחול סגול לאחר יום. שינוי צבע הכותרת מתרחש במהלך היום והוא קשור לגיל הפרח ויתכן גם שלמצב האבקתו. לאורך הכותרת מודגשים עורקים כהים. מדי יום נפתח פרח חדש מעל קודמו, ותוך כדי כך מתיישר ציר התפרחת. עלי הגביע זקופים, מספרם 5 , הם גדלים ומתרחבים עם הבשלת הפרי ואינם נושרים מהגבעול. הפרי אגוזית. מספר האגוזיות בין 1–4, והן חבויות בגביע. עכנאי שרוע צומח בבתות-ספר, בבתות ימתיכוניות, בערוצים במדבר, בחולות עצורים במישור החוף ובשדות עשבוניים בכל הארץ. האוכלוסיה של חוף הים התיכון נחשבת לאקוטיפ מיוחד, שרוע ועמיד לרסס. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון. בסוג עכנאי 40 מינים, רובם ימתיכוניים, בארץ 5, מהם 4 ימתיכוניים ואחד מדברי. כן מגדלים מינים אחדים כצמחי-נוי. כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה

*****************************************************

  יבלית النجيل

יבלית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	דגנאים
משפחה:	דגניים
סוג:	יבלית
מין:	יבלית מצויה
שם מדעי
Cynodon dactylon

יבלית או יבלית מצויה (שם מדעי: Cynodon dactylon) הינה עשב בר רב שנתי בן למשפחת הדגניים.

ליבלית קני שורש מסועפים, המעמיקים עד מטר ויותר באדמה. קני שורש אלה זוחלים ומתפשטים וממפרקיהם יוצאים שורשים כלפי מטה וניצנים כלפי מעלה. מאלה מתפתחים עלים צרים, קצרים ושטוחים ותפרחות מאוצבעות. היבלית מעדיפה אקלים חם ובחורף כל חלקיה העל-קרקעיים נצרבים מהקור ומתייבשים. היבלית מתרבה הן על ידי זרעים והן על ידי קני שורש, המתפשטים מתחת לפני הקרקע ועל כן נחשבת ל"עשב שוטה". צמח זה הוא בעל יכולת שרידה גבוהה והדברתו קשה ביותר.

היבלית מתפתחת בארץ בכל סוגי הקרקעות, באדמות כבדות וכן בקרקעות לס. מאחר שהיבלית גדלה גם בקרקע חולית, שורשיה מייצבים אותה ומאפשרים קליטת צמחים נוספים בעקבותיה.

שימושים

• לשורש היבלית טעם מתקתק המזכיר שומר פשוט. בעתות רעב השתמשו בקמח שנטחן מהשורש לאפיית לחם.
• היבלית משמשת כמזון לסוסים, כבשים עזים ובקר.
• לעתים היבלית נאכלת על ידי כלבים וחתולים כדי לגרום להקאה. הסברה היא שהיבלית משמשת אותם לניקוי הקיבה, בייחוד בעת הרעלה ובעיות עיכול.
• שימוש כצמח מרפא לבעיות הקשורות לשלפוחית השתן ולכליות.

היבלית במשנה

היבלית מוזכרת במשנה כצמח שהפיקו ממנו דבק לצורך הדבקת כדי יין: "יבלית שטופלין בה את הפיטסין" (כלים ג', ו'). ייתכן כי היבלית המצויה היא צמח אחר, מאחר שלא ידוע על הפקת דבק מהיבלית המצויה. היבלית המשנאית מזוהה (לפי אפרים הראובני) עם עירית גדולה, שמשורשיה מפיקים תרופה ליבלות קשות וייתכן כי כונתה יבלית. כמו כן ידוע שמפיקים משורשי העירית דבק.

*******************************************

https://www.google.co.il/search?q=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94+%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%AA&es_sm=122&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ei=-

7tWUvSONoPJ0AXguYCICA&ved=0CCoQsAQ&biw=1280&bih=862&dpr=1

סירה קוצנית Share on facebookShare on emailShare on favoritesShare on print|More Sharing Servicesשתף
Sarcopoterium spinosum	שם מדעי
Prickly Burnet	Common name
נָטֶש, בִּלָּאן	שם ערבי
نتش، بلان	أللّغة آلعربيّة
ורדיים Rosaceae	משפחה
חסר עלי כותרת	מס' עלי כותרת
מנוצה	צורת העלה
משונן	שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה)	בית גידול
עגול	צורת הגבעול
שיח ובן-שיח	צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן,	תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12	עונת הפריחה
דווח לנו
מידע נוסף סירה קוצנית היא בן-שיח כדורי נמוך, מסועף, קוצני. גובהו 30 ס"מ, קוטרו 50 ס"מ. שכיח מאוד. היא נחשבת כצמח המאפיין יותר מכל את תצורת הנוף הצמחי של הבתההימתיכונית בארץ. הענפים הצעירים לבידים ורכים. בהמשך הם מתקשים ומתעצים, ואפשר אף לעקוב אחר טבעות שנתיות בחתך-רוחב בענף. העלים מנוצים לאונות משוננות, קטנים, קירחים וצבעם ירוק כהה בצידם העליון, לבידים ומלבינים בצידם התחתון. העלים קצת בשרניים, שפתם גלולה לאחור. הצמח מחליף את עליו עם העונות, עלי-הקיץ קטנים מעלי החורף. הקוצים אינם אלא קצות ענפים, והם ניכרים בהסתעפותם הדו-קרנית. בניגוד למשתמע משם הצמח, הרי הקוצים אינם דוקרים מאוד. מבנה הצמח גמיש ומרווח, ולכן ממליצים להשתמש בו כמזרן-שדה, כמובן אחרי ריפוד מלמעלה ביריעה בלתי חדירה לקוצים. אין מניעה לעקור את הצמחים מבחינת שמירת הטבע – הצמח נפוץ ושכיח ואינו צפוי להכחדה. אולם השמדה יסודית מדי של אוכלוסיות שלמות (כפי שאירעה למשל ליד משרפות סיד, להסקה) חושפת את הקרקע לסחיפה, ומדגישה את חשיבות הסירה לשימור הקרקע. סירה קוצנית פורחת באביב, מפברואר עד אפריל, מועד הפריחה מקדים בעמקים ומאחר בהרים. הפרחים חד-מיניים, זעירים, חסרי כותרת, עם 4 עלי גביע ושחלהתחתית. הם ערוכים בתפרחות קטנות דמויות שיבולת בקצות ענפים: הפרחים הנקביים נישאים בקצה הענף, הזכריים מתחתם. הצלקות מברשתיות, צבען אדום, והן המקנות את הצבע לתפרחת הנקבית כולה. הפרחים הזכריים ערוכים מתחתם, לכל פרח 10–30 אבקנים ארוכים בצבע צהוב חיוור, המתנדנדים ברוח לפזר את אבקתם. גון הפרח הזכרי צהבהב כצבע האבקנים. הפרחים הנקביים פורחים תחילה, הזכריים אחר-כך. אין צוף. ההאבקה ברוח. הפרי מבשיל במאי ונותר זמן רב על הצמח. הוא ספוגי, כדורי, קוטרו 4 מ"מ, בראשו 4 עלי הגביע, צורתו כצורת סיר קטן, ואולי זה מקור השם של הצמח. צבע הפרי משתנה מירוק לאדום ולחום. גם שמו המדעי הקודם (פוטריום) משמעו סיר או כלי-שתיה. משורר עברי מפורסם מימי הבית השני נקרא בן-סירא. סירה קוצנית משתלטת בצפיפות בשדות ובמטעים נטושים, נחשבת כמייצגת שלב מוקדם בסוקצסיה, לפחות בסוקצסיה המשנית. היא מתחדשת יפה אחרי שריפה. גדלה בעיקר בקרקעות טרה רוסה, גם בחול-חמרה ובכורכר. שולטת בחבל הימתיכוני ובחבל הסְפָר (במעבר בין הימתיכוני למדברי), חודרת מעט גם לשולי המדבר בערוצי נחלים ולרגלי סלעים. הצמח משמש כחומר דלק לבישול ולהסקה, כמטאטאים, וכן להגברת ההרתעה בראש גדר-אבן: "הנני שך את דרכך בסירים, וגדרתי את גדרה" (הושע ב, ח). מקובל כי סירים הוא כינויה של הסירה במקרא. ברפואה העממית משמשת משרה מקליפות של שורשי סירה כתרופה לסכרת, לטיפול בבעיות דרכי העיכול והשתן, בדלקת עור, כאבי שיניים וחניכיים. גם ברוקחות הקונבנציונלית נבדקת לאחרונה יכולתן של תרופות המופקות מסירה קוצנית לדיכוי סכרת. תפוצתו העולמית של המין משתרעת בארצות שבחופי מזרח הים התיכון ומרכזו. המין יחיד בסוגו. הסוג שונה מאוד מיתר בני משפחתו המיוחסת, רק עוד סוג אחד דומה לו – בן-סירה

********************************************************

לטאת חולות החוף

שׁנונית חולות (שם מדעי: Acanthodactylus scutellatus) הינה זוחל ממשפחת הלטאיים סוג שנונית. גודלה קטן, עד 21 ס"מ, כאשר אורך הזנבמהווה פחות משני שלישים. משקלה עד 10 גרם לרוב. ראשה מחודד בקדמתו. לשנונית החולות סימן היכר המייחד אותה משאר בני סוגה: מגיני הגחון שלה סדורים באלכסונים היוצאים ממרכז הגחון ונמשכים אחורה ולצדדים, לעומת המינים האחרים בסוגה אצלם מגיני הבטן מסודרים בשורות ישרות, שתי וערב.

משמעות השם המדעי של שנונית החולות (scutellatus) הוא "מכוסה קשקשים קטנים".

צבע שנונית החולות לרוב צהבהב, בהתאם לסביבה החולית בה היא חיה. לעתים צבעה נוטה לגוון אפור או חום בהיר. על צבע רקע זה מפוזרים כתמים צרים וכהים, היוצרים דגם של רשת (ראו תמונה) הבולט יותר בזכרים. בשונה ממרבית מיני השנוניות הנפוצים בארץ, לא ניתן להבחין בפסי אורך אצל שנונית החולות. כמרבית המינים במשפחת הלטאיים, גם אצל שנונית חולות קיימים שינויי צבע פיזיולוגיים - בשעות החמות הגוונים בהירים יותר, בהשוואה לשעות הבוקר או אחר הצהריים בהן השנונית זקוקה לקרינת השמש על מנת לווסת את חום הגוף.

הזכר גדול מן הנקבה - ראשו ושורש זנבו עבים יותר.

הצעירים דומים בצבעם לבוגרים.

שנונית החולות שוכנת בישראל בחולות מערב הנגב ובחולות של דרום מישור החוף, בנוף של חולות נודדים ומיוצבים למחצה. בעבר הייתה נפוצה גם עד הרצליה ושפיים בצפון, אך העיור המתקדם בארץ, שגרם להשמדת בית גידולה, כנראה הביא לכך שאין עוד פרטים צפונה לחולות בת ים וחולון. באזורים בהם מצויה שנונית חולות, היא עשויה להיות בחפיפה עם מינים אחרים מהסוג שנונית. מדרום לנחל הירקון, קיימת חפיפה בתפוצת שנונית חולות עם המין שנונית השפלה (שם מדעי: Acanthodactylus schreiberi), ואנו עדים לחלוקה בין שני המינים ברמת תת-בתי הגידול שבשטח: שנונית חולות מאכלסת חולות נודדים ומיוצבים-למחצה, וככל שהחולות יותר מיוצבים (פחות נודדים) היא נעלמת ומחליפה אותה שנונית השפלה. בדרום מישור החוף, שני המינים הללו מהווים הלכה למעשה סמנים (אינדיקטורים) לרמת יציבות החולות, למשל במחקר ארוך-הטווח הנערך בשמורת חולות ניצנים‏^[1]. מחקר שנערך בעבר בחולות חולון מצא ששני המינים מסוגלים לחיות באותו אזור בזכות חלוקת משאבים שונה בכל מין, אשר מונעת תחרות ישירה בשנים בהן תנאי האקלים וכמות המזון ממוצעים‏^[2]; בשנת בצורת עלולה להיווצר תחרות ביניהם. בחולות מערב הנגב ובחולות צפון סיני, קיימת חפיפה באתרים רבים בין שנונית חולות לבין המין שנונית ארוכת-כף (שם מדעי: Acanthodactylus aegyptius), כאשר האחרונה מחליפה את שנונית חולות בבתי גידול של החולות הנודדים ביותר.

שנונית החולות פעילה ביום ומתחפרת בחול היטב. מחילותיה אינן עמוקות והיא שוכנת בהן בלילה ובקיץ בשעות החמות. כשהיא מגלה אויב היא אצה למחילה, בין אם היא שלה אם לאו.

עונת הרבייה של שנונית חולות מתחילה בסוף החורף. בתקופה זה הזכר שומר על נחלתו שמקיפה את מחילתו, תוך שהוא מחזר אחר נקבות ומנסה להזוודג עימן ובמקביל מגרש זכרים אחרים הנחשבים "פולשים" לנחלתו. הנקבה מטילה באביב 3-6 ביצים מוארכות, בעלות קליפה גמישה. הצעירים בוקעים בחודשי יוני ואוגוסט. אורכם לאחר הבקיעה הוא 7-8 ס"מ, והם שוקלים כ-0.5 גרם. בצפון סינינתפסו צעירים בגודל זה גם באפריל.

**********************************************************************

בן-טיון בשרני Share on facebookShare on emailShare on favoritesShare on print|More Sharing Servicesשתף   Inula crithmoides שם מדעי   Golden samphire Common name קטאפה, זמתון שם ערבי מורכבים Asteraceae משפחה מאוחה מס' עלי כותרת פשוט צורת העלה תמים שפת העלה חוף הים בית גידול עגול צורת הגבעול שיח ובן-שיח צורת חיים חוף הים התיכון, עמקים, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ הצג מפת תפוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 עונת הפריחה דווח לנו מידע נוסף בן-טיון בשרני (לשעבר טיון בשרני) הוא בן-שיח רב-שנתי הדומה לטיון בפרחיו, שונה מאוד ממנו באבריו הווגטטיביים. הצמח מסתעף מבסיסו לענפים שחלקם התחתון מעוצה, גובהו 30–60 ס"מ. העלים בשרניים, סרגליים, קירחים, אינם דביקים ואינם ריחניים. הם רחבים בראשם מעט יותר מאשר בבסיסם. שפתם תמימה, רק ראשם מפוצל לפעמים ל-3 שיניים. בן-טיון בשרני פורח במשך כל הקיץ, ממאי עד אוקטובר. הקרקפות צהובות, קוטרן 1.5 עד 3 ס"מ, פרחי המרכז צינוריים, דו-מיניים, צפופים. פרחי ההיקף לשוניים, נקביים, ארוכים, צרים ומרווחים. חפי המעטפת רעופים, הפנימיים קרומיים והחיצוניים עשבוניים. הזרעון שעיר. בן-טיון בשרני גדל במליחות ובחוף הים, נפוץ בעיקר במישור החוף ובבקעת השבר, ידוע גם בעין עבדת בהר הנגב. תפוצתו העולמית משתרעת בחופי הים התיכון סביב. כתב מייק לבנה **********************************************************************************************