| عدد النباتات في مربع طوله 10 متر وعرضه 10 متر = مساحة 100 متر مربع | ||||
| العدد في المربع الثالث | العدد في المربع الثاني | العدد في المربع الأول | اسم النبات | رقم تسلسلي |
| 0 | 22 | 2 | מתנן | 1 |
| 0 | 0 | 5 | חבלבל החולות | 2 |
| 0 | 0 | 1 | ארכובית | 3 |
| 5 | 29 | 0 | חבצלת החוף | 4 |
| 0 | 0 | 1 | סירה קוצנית | 5 |
| 20 | 2 | 0 | עדעד | 6 |
| 100 | 0 | 0 | יבלית החולות | 7 |
| 8 | 0 | 5 | בן -טיון בשרני | 8 |
http://lib.cet.ac.il/PAGES/item.asp?item=13035
תקציר
למישור החוף, מראש הנקרה ועד לגבול מצרים, ישנם מאפיינים משותפים, אך יש גם שוני רב בין חלקיו השונים של האזור. רוחב המישור המשתנה במידה רבה מהצפון לדרום, והבדלי האקלים בין האזורים הצפוניים לדרומיים השפיעו על התהליכים הגיאומורפולוגיים שעבר האזור. על המאפיינים, הטופוגרפיה, והתהליכים שעיצבו את מישור החוף, וחלוקת מישור החוף ליחידות משנה.
באזור הנמצא כמה עשרות מטרים מחוף הים נפוצות רוחות הנושאות עמן רסס של טיפות מי ים. הצמחים החיים באזור זה פיתחו מנגנוני הגנה שעוזרים להם להתקיים על אף טיפות המלח הנוחתות על איבריהם.
לצמח כמה דרכים להגן על עצמו בפני חדירת המים המלוחים לעלים. כאשר לצמח יש עלים חלקים, טיפות המים מחליקות מהם, כמו בחבצלת החוף. אפשרות נוספת היא עלים המכוסים בשערות, המונעות מגע ישיר של הטיפות המלוחות עם התאים הפעילים של הצמח. לוטוס מכסיף ואספסת הים מהווים דוגמה לצמחים השעירים. התאמה נוספת הם צמחים בעלי טרף, הנישא על פטוטרת המיטלטלת בקלות ברוח. הטלטול מנער את טיפות המלח ומקל על העלה להתקיים.
שריטה של פני העלה כתוצאה מחיכוך הדדי של עלים או ממכות של גרגירי חול הנישאים ברוח, עשויה לסייע לחדירת מים ועלולה לגרום להמלחה של העלים. ישנם צמחים המתמודדים עם המלחים שכבר חדרו לתוכם על ידי עלים בשרניים, בהם תאים המסוגלים לספוג כמות מים גדולה. בתאים אלו יימהלו המלחים שחדרו לצמח במים לרמה בלתי מזיקה. סביון יפו, בהיותו חשוף לרסס מי הים, עליו בשרניים, ובהיותו מוגן מהרסס על ידי גבעה או שיח, עליו כמעט ואינם בשרניים.
על מנת להתמודד עם נזקי טיפות הרסס צמצמו כמה מהצמחים את פעילות הפריחה שלהם לשעות שבהן עוצמת הרוח חלשה ביותר, כמו בשעות הלילה בקיץ. כזו היא פריחת חבצלת החוף, אשר מואבקת על ידי רפרפים בלילה, כאשר הם יונקים את הצוף שלהם בעזרת חדק ארוך. פרח אשר לא הופרה בהאבקה זרה נושר. אחת התופעות המאלפות במורדות הסמוכים לים, היא תהליך הפתיחה של נר הלילה החופי בקיץ בשעות בין הערביים.
באזור הרסס שני טיפוסים עיקריים של צמחים. אלו המצויים כאן בלעדית והם מותאמים לתנאי החוף, ואלו הגדלים בתוך הארץ, אך פיתחו זנים בעלי עמידות לרסס. ההבדל בין שני הסוגים הוא בכך, שהראשונים ניכרים בנופם, שאינו פגוע ממי הים. עליהם נימנים לוטוס כרתי, אספסת הים, קריתמון ימי ועדעד רותמי. האחרים בולטים בכך, שנופם הפונה לים צרוב מהרסס והם יוצרים צורת "דגל". כאלה הם סירה קוצנית, רותם המדבר, מתנן שעיר, חרוב מצוי ואלת המסטיק. עצי שיקמה (שאינם צמחי בר אלא ניטעו במקומות רבים, בעיקר בדרום מישור החוף), מקבלים אף הם את צורת הדגל כשהם גדלים בקרבת הים.
 | צומח החולות |
דוגמה להשתלבות בסביבה החולית ולהשפעה על תנאי הגידול שבה נראה בחברה הטיפוסית לחולות הנודדים, היא חברת ידיד חולות מצוי. צמח זה נובט ומתבסס בחול ויוצר סביבו תנאי גידול מקומיים המאפשרים את קיומו. עם גידולו מפחית הצמח את מהירות הרוח בקרבתו ומביא בכך להצטברות של גרגרי חול קטנים סביבו. גרגרים גדולים יחסית יכולים לעמוד בשטח הפתוח בפני רוחות חזקות המסיעות את הגרגרים הקטנים מהמקום. קיבול המים של חול דק עולה על זה של חול גס. וכך, בעצם נוכחותו בשטח מביא ידיד החולות לשינוי במירקם ובעקבות זאת לשיפור במשטר המים. ענפי ידיד החולות הנקברים בחול מכים ממפרקיהם שורשים חדשים לתוך החול וצומחים מעל הכסות החדשה. הצמח שולח גם קני-שורש חדשים לתוך התלולית הנוצרת סביבו וגם אל שוליה. כך, במהלך הזמן משנה הצמח את הטופוגרפיה של החולית ושומר עליה מפני סחף ברוח.
השפעת ידיד החולות על הצטברות קרקע בחולות.
לצדו ולצלו של ידיד החולות נובטת לענה חד-זרעית. התנאים הטובים ביותר לנביטתה, המותנית בכמות אור גדולה, מתקיימים בין גושי ידיד החולות, שם היא גם מוגנת מתוספת חול. התבססותה של הלענה מפחיתה את עוצמת הרוח סביבה, ויש מקומות בחולות שבהם מצטבר לא רק חול דק אלא גם אבק. בשלב זה מתאפשרת התפתחות של כחוליות חוטיות, מעט מתחת לפני החול או בפני השטח. הללו נכנסות לפעילות לאחר הירטבן ונכנסות לתרדמת יובש בעת שהקרקע סביבן מתייבשת. מעטה הריר של גופן מדביק אליו גרגרי חול ואבק ומפסיק את תנועתם ברוח. ככל שכמות הגרגרים הקטנים סביב הכחוליות עולה, משתפר משטר המים בסביבתן וכמותן מתרבה. כך בתהליך של היזון חוזר נוצר על פני החול קרום שמפחית באופן ניכר את תנועת החול.
כאשר הלענה מתכסה בחול, מתפתחים שורשים מענפים קבורים. שורשים אלו עמידים בפני חשיפה על ידי פיתוח של קליפת שעם המגנה בפני יובש. כשחברת הלענה מצטופפת והחול אינו נודד יותר, מתים צמחי ידיד החולות הדורשים כיסוי מתמיד בחול לחידוש מערכת השורשים והענפים שלהם. צמחים נוספים שהיו רגישים לתנועת החול נובטים בחול המתייצב וכסות הצומח עולה. רקבובית נוצרת בצל השיחים, שצפיפותם עולה, ובצל רותם המדבר, הגדל בחברת הלענה החד-זרעית או בחברת שמשון סגלגל נמצא את הצמחים העשבוניים: בן החיטה ותלתן וגם את הרקפת המצויה, טבורית נטויה ומיני צורית חד-שנתית. כאן בהדרגה נוצרים גם תנאים לנביטת מטפסים, צמחי פקעת ושיחים של חורש. צמחים אלה נובטים בטחבי העלים סביב הרותם.
הציפורים האוכלות את הפירות העסיסיים בחורש הסמוך עומדות על השיחים הגבוהים ומפרישות זרעים קשי-קליפה שלא עוכלו. הנבטים של אשחר ארצישראלי, אשחר רב-עלים ואלת מסטיק, שינבטו גם הם, ישנו את מראה האזור ויסייעו לקיבוע החולות. כך בתהליך ממושך מקטינים הצמחים את ניידות החול, משפיעים על מיון גרגרי החול, על כליאת אבק בקרקע ומוסיפים לה רקבובית.
כאשר משתנים תנאי השטח, מתחלפות גם חברות הצמחים. חברה אחת יוצרת תנאים מתאימים להתפתחות של חברה אחרת והשנייה דוחקת את רגלי הראשונה. תהליך זה מכונה סוקצסיה. בחולות קיסריה ניתן להבחין בעשרה שלבים בתהליך זה, מהתחלת התבססות צמחים בחול הנודד ועד לשלב בו חוזרים לשטח העצים והשיחים שגדלו בגבעות הכורכר שכוסו בחול. בדרום מישור החוף כמות הגשם אינה מספיקה כדי להביא את התהליך לשלבים מתקדמים כמו בצפונו.
| צומח הכורכר |
על מחשופים בודדים של כורכר שנותרו בשרון בלא שהתכסו בחול, התפתח יער פארק של חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק. שלושה ריכוזים עיקריים של החברה מצויים ליד מכמורת, ליד גבעת אולגה וליד קיסריה. ברכס הכורכר המערבי ליד קיסריה סלע הכורכר קשה יותר, ושם לצד החרוב ואלת המסטיק נמצא עצים בודדים של אשחר ארצישראלי, זית אירופי ובר זית בינוני.
ברכס הכורכר המזרחי מעורבות שכבות של חול חמרה בתשתית הכורכר ואלו משפרות את זמינות המים. השיפור בתנאים מביא הנה בנוסף לחרוב ולאלת המסטיק את האשחר רחב עלים והזית האירופי ואליהם יתלוו גם מטפסים כיערה איטלקית, קיסוסית קוצנית, אספרג החרש ועצבונית החורש.
טיבם של בני השיח הנילווים לחברה ומלוויהם תלוי במידה רבה בטיב התשתית. בכורכר הקשה שולטת הקורנית המקורקפת, שאינה מלווה בהרבה עשבוניים. כאשר הכורכר רך יחסית, שולט במקום שמשון סגלגל. כאשר חול-חמרה סמוך לפני הקרקע מצויים במקום לטם שעיר, לטם מרוני ואזוביון דגול.
| ופעת החיגור בחוף הסלעי |
היצורים החיים בחוף הסלעי הם ברובם בעלי חיים בעלי זיקה למים מלוחים. בחלקם מבלים כל חייהם במים ובחלקם מחלקים זמנם בין המים ליבשה. מרבית היצורים החיים בחוף זקוקים להרטבה של מי הגלים, ותנאי יובש ממושך עלול להזיק להם.
את סביבת החיים בחוף הסלעי מקובל לחלק לחגורות או רצועות מקו המים ומזרחה. תופעת החיגור בחוף נוצרת בשל השינויים בתנאי החיים בין האזורים המוצפים קבוע על ידי מי הים לבין האזורים המוצפים רק בחלק מהזמן, או אלו היבשים רוב הזמן. היצורים החיים בחוף מסודרים ברצועות על פי דרגת העמידות שלהם ליובש ועל פי דרגת הצורך שלהם בכיסוי מים, הנחוצים כדי למצוא מזון או כדי להתרבות.
שלוש הרצועות העיקריות, שלכל אחת מהן עולם בעלי חיים משלה, הן:
א. אזור התת-כרית - המוצף בקביעות על ידי הים.
ב. אזור הכרית - המוצף ומתייבש לחילופין.
ג. אזור העל-כרית - אינו מוצף אך מקבל טיפות רסס.
אזור התת-כרית
אזור המוצף במי ים באופן קבוע ובו בעלי חיים ימיים המבלים את מרבית זמנם מתחת למים. שם הם מוצאים את מזונם ושם מתקיים כל מחזור חייהם. ברצועת התת-כרית נוכל למצוא מגוון דגים הניזונים מהצומח והחי הדבוק לסלעי החוף. בגבול הכרית התחתון נמצא את נציגי קבוצת הסרטנים, הנפוץ שביניהם הוא השישן. כמו כן נמצא את השושנה האדומה, שחיה בתוך המים ומסמנת את התחלתו של אזור התת-כרית, כאשר נחדור יותר לעומק הים נפגוש קבוצות שונות של בעלי חיים: קפודי-ים, סרטנים ומושבות של אלמוגים.
אזור הכרית
זהו אזור הגאות והשפל שבו תנאי המחיה משתנים באופן קיצוני לעתים תכופות. בעלי החיים צריכים להתאים עצמם גם לתקופות של יובש וחום בשעת שפל, וגם לתנאי הצפה של מים וטמפרטורות נמוכות בשעת גאות. באזור זה יש גם סחיפה קבועה של המצע הנייד על ידי הגלים, הרוחות ורסס מלח ממי הים. רק מעט בעלי חיים הסתגלו לתנאים אלו.
ברצועת הכרית נמצא טחבנית מתחמקת וחופיות השייכות לקבוצת החלזונות. נפוצים מאוד בחוף הסלעי באזור הכרית שני מינים של חופיות המחלקות ביניהן את אזורי המחיה. חולית מנקדת גדלה בסמוך למים ואילו חופית חורת בריחוק מה מהם. ה"תחרות" על מרחב מחיה כאן מעטה בשל מיעוט המינים. בעלי החיים מצויים כאן במושבות, שבהן מספר היצורים גדול ולכל מין יש אזור מוגדר ומותאם לו. החופיות הן דוגמה טובה לכך, שכן נוכל לראות אותן בחוף הסלעי מכסות שטח גדול ותמיד מושבת החופיות המנוקדות תהיה סמוכה יותר למים. דוגמה נוספת להסתגלות לתנאים המיוחדים נמצא בחלזון בשם חדשן הנע לכיוון המים כאשר השטח מתייבש, בעת השפל. שונה התנהגותם של בלוטון הים והצלחית, המסתגרים ואוטמים את גופם כדי להתגונן מפני היובש.
על גבי לוחות סלעים המוצפים במי ים, מתפתחות מושבות של בעלי חיים ירודים החיים במים, כגון הידרתיים, אצטלנים וספוגיים.
החלזונות מתיישבים על קצה הלוח ויוצרים בו שפה מוגבהת מעל פני המים. הצינורן הבונה והשלשולן המשלש, שבתיהם דמויי צינור, בונים שכבה גירנית על גבי הסלעים ויוצרים סביבם תנאי מגורים מיוחדים לבעלי חיים נוספים.
בלוחות הגידוד שליד החוף ישנן גומחות של סלע שבתוכן נוצרות שלוליות מים. השלוליות מתאדות באיטיות ומשקיעות שכבה של מלח. בגומחות אלו נוכל למצוא שורה של חרקים שעמידותם למלח גבוהה, כמו מיני חיפושיות, זבובים ויתושים, המספיקים לסיים את מחזור החיים שלהם בזמן הקצר שבו מתקיימת השלולית. היצורים הבוגרים יכולים לעבור בתקופת היובש לשלולית אחרת, שכן הם בעלי כושר תעופה ומסוגלים לחיות ביבשה.
אזור העל-כרית
מעבר לאזור הגאות והשפל, מצוי האזור הנקרא העל-כרית, אזור הרסס או החוף העילי. גם כאן התנאים קשים אך קבועים יותר. משרע הטמפרטורות גדול, היובש רב, הקרינה חזקה ורמת המליחות גבוהה. מספר המינים כאן קטן, והוא הולך ופוחת ככל שמתרחקים מהאזורים המוצפים או המקבלים רסס של מי ים. בעלי החיים המצליחים לשרוד מסוגלים ל"הסתפק במועט" והם מותאמים מאוד לתנאי יובש ומליחות. כאן מצויות אצות כחוליות מתחת לשטחם העליון של אבני הכורכר, והן המשוות לסלעים את הגוון הכהה. מהאצות ניזונות החופיות. כמו כן נוכל לראות כאן את טחבית הים הנעה בחופשיות על פני השטח בשעות הקרירות.
| אזורי הנחלים וגדותיהם במישור החוף |
כעשרים נחלים חוצים את מישור החוף ונשפכים לים התיכון. חלקם של הנחלים זורמים כל ימות השנה וחלקם זורמים רק בעונת השטפונות. בנחלים שבהם הזרימה היא כל השנה נמצא עולם-מגוון של בעלי חיים. בנחלים המבוססים על זרימה עונתית יש שינוי גדול בתנאים מעונה לעונה ולכן מגוון המינים החי בהם מצומצם.
רוב נחלי המישור ניזונים הן ממי שטפונות והן ממי מעיינות. לתכונות המים משמעות עבור בעלי החיים: (א) רמת המליחות של מי הנחלים נמוכה בעונת השטפונות וגבוהה בעונה היבשה. (ב) כמות החמצן במים גדולה ככל שהזרימה יותר שטפונית. (ג) כאשר הזרימות איטיות המצע על קרקעית הנחל וגדותיו רך ובלתי יציב ומורכב בעיקר מחול וטין. בזרימה שטפונית, המים מסיעים את החלקיקים הקטנים ומותירים מצע קשה ומורכב מחצץ וגושי סלעים וחלוקי נחל גדולים. עובדה זו משפיעה על מינים שונים של בעלי חיים: יש המעדיפים להיות שוכני קרקע המתחפרים במצע הרך, יש הנצמדים לסלעים ואבנים ויש הנוהגים כשחיינים.
כיום, בשל הזיהום בנחלי החוף והיחלשות הזרימה עקב ניצול המים, נשארו בנחלים רק אותם בעלי חיים שהסתגלותם האקולוגית רחבה, היום נפוצים בנחלים סרטן הנחלים, צב הביצות, וחלזון בשם שחריר הנחלים. כמו כן התפתחו מינים עמידים מאוד של חרקים כמו יתושים, זבובים ושלשולי הצינורות. רק מספר קטן של דגים מצויים כיום בנחלים, ביניהם הנפוצים ביותר הם האמנון והשפמנון. לנחלים אליהם חודרים מי ים, חדרו גם מינים החיים במים מלוחים, כגון סרטנים רכיכות ודגי מים מלוחים.
את רוב בעלי החיים נמצא כיום באזורים הסמוכים למעיינות שבהם המים מתוקים והזרימה חופשית. שם נוכל למצוא סרטני מים, חרקי מים, רכיכות, חלזונות וצדפות.
אחד מבעלי החיים הנדירים המצויים בנחלי אלכסנדר ופולג הוא הצב הרך. צב זה, ממוצא טרופי היה נפוץ בעבר בכל נחלי מישור החוף וכיום נשאר במקומות מועטים בלבד. בכפר ויתקין סייעו המתיישבים לריבוי הצבים. החקלאים היו נוהגים לזרוק את פגרי תרנגולי ההודו אל נחל אלכסנדר. הצבים ניצלו את המזון הזמין והפכו חלק זה של נחל אלכסנדר למקום משכנם הקבוע. המקום הוכרז כשמורת טבע. אזור ההטלה על גדות הנחל מגודר ונשמר היטב על מנת לאפשר את התרבותם. בחודש פברואר 1992 בשל גל קור ושטפונות גדולים, נסחפו אל הים כמאתיים צבים וחלקם הגדול מת. רק מעטים הוחזרו לנחל בזכות פעולתן של הרשויות לשמירת הטבע.
רק מעט מבין היונקים שחיו לאורך נחלי החוף נותרו. הבולטים הם הנמיה והנוטריה, מכרסם שמוצאו מדרום אמריקה.
| החי במקווי המים העונתיים |
בעבר היו מכוסים שטחים רבים במישור החוף בשטחי ביצות. כיום יובשו מרבית הביצות. בחלק קטן משטחי הביצה לשעבר, שרדו מקווי מים עונתיים בלתי מנוקזים המהווים בית גידול ייחודי עונתי. מקווי מים אלו, הידועים בכינויים "שלוליות חורף", מכילים מי גשמים ושטפונות לתקופה קצרה. בשרון, מתקיימים מקווי המים בשנים גשומות לאורך זמן של עד כשמונה חודשים בשנה. "בריכת יער" בפארק השרון, ביצת זיתא באזור חדרה ושלולית געש הם מקווי המים הגדולים. מי שלוליות החורף אינם מזוהמים בדרך כלל ומכילים מזון רב בשל צמחיה עשבונית שנמצאת על קרקעיתם.
בעלי החיים האופייניים למקווי המים העונתיים, יכולים להחזיק מעמד בעונה היבשה או לסיים את מחזור חייהם בזמן קצר. הם שייכים לקבוצות ירודות של בעלי חיים, החל מחד-תאיים ועד לתולעים, סרטנים ירודים, חרקים ודו-חיים. חלק מיצורי השלולית פיתחו ביצים עמידות ליובש, הנשארות בעונה היבשה קבורות בקרקעית ובקיעתן מתרחשת רק עם רדת הגשמים הראשונים והצטברות המים בבריכה. ביצים כאלו נקראות ביצי קיימא, והן עטופות במעטה קשה השומר על חיוניותן לעונת יובש אחת או יותר.
עם ראשית עונת הגשמים, ומספר שעות מראשית היאספות המים בבריכה, שורצים במים יצורים רבים ושונים ש"התעוררו לחיים" או בקעו מביציהם והחלו את מחזור חייהם הקצר. מי הבריכה שורצים ראשנים, נציגי קבוצת הדו-חיים וקרפדות-אילניות (צפרדע בשם חפרית שהיתה נפוצה, נכחדה לאחרונה).
בעלי החיים הנפוצים באגמים העונתיים הם זמרגלאים, סוגים של סרטנים ירודים כמו תריסן וסרטן הבוץ. דפנאיים, שטרגלאיים, חרקי מים ותולעים שטוחות. באזור הבריכות נוכל לצפות גם בעופות מים רבים כגון: שחפים, ברווזים ואגמיות. בחלק מהבריכות נוכל לראות גם קינונים של אנפות.
| החיים באזור בריכות הדגים |
בריכות הדגים המלאכותיות במישור החוף מנצלות מים מליחים ומים שבעבר גרמו לביצות. הבריכות, ובמיוחד אלה שבחוף הכרמל, משמשות תחנה חשובה במסלולם של עופות מים העוברים בארץ בנדידתם העונתית בסתיו דרומה ובאביב צפונה. יש בין העופות גם כאלו החורפים בארץ. בעבר, כאשר מישור החוף היה מכוסה בביצות, נהגו עופות המים לחנות באזורי הביצות.
את מנוחתם עושים בעלי הכנף במקום המספק אוכל בשפע, שכן בריכות הדגים עשירות בסוגי מזון המתאים לעופות: דגים, תולעים, ראשנים, חרקים, זחלים וכדומה.
בין עופות המים נוכל לצפות כאן בעופות גדולים כגון השקנאים, החסידות וקורמורנים. מגדלי הדגים מנסים להרחיק בתכסיסים שונים את העופות הגדולים אוכלי הדגים.
בגדות הבריכות נוכל לצפות בעופות גדה כגון החופמאים, הלימוזות ותמירונים המהלכים באצילות במים הרדודים ונוברים במקורם הארוך בבוץ או במי הבריכה. במרכז הבריכות ניתן לצפות בלהקות גדולות של אגמיות, ברווזים מסוגים שונים, בצניות וסוגים רבים של שחפים.
במיקום עופות המים בבריכות נוכל למצוא תופעות של חיגור על פי מבנה גוף העוף, סוג המזון והדרך שבה הוא משיג אותו. את ארוכי הרגליים ושולי הדגים (תמירון או חסידה) בעלי המקור הארוך נמצא על גדות הבריכה ובמים הרדודים שם הם שולים את המזון מתוך המים. יש שיעדיפו להסתובב על גדת המים ולמצוא את מזונם בבוץ. השחיינים בעלי רגלי "סנפיר" וגוף דמוי סירה, כמו קבוצות הברווזים הטבלניים והאגמיות, שוחים באופן חופשי, צוללים ומוצאים את מזונם על ידי סינון מי הבריכה בתוך מקורם. רוב העופות השחיינים אינם אוכלי דגים ולכן אינם מזיקים לחקלאים.
| שינויים בעולם החי והצומח בעקבות ההתיישבות והפיתוח |
מישור החוף, שהיום הוא האזור המיושב ביותר בארץ, היה בעבר ברובו שטח פתוח בלתי מעובד. להתיישבות ולחקלאות יש השפעה רבה על עולם החי והצומח הטבעי. פיתוח השטחים גרם לצמצום במספר הפרטים של אוכלוסיות שונות, הן של צמחים והן של בעלי חיים. מינים רבים נעלמו מהנוף ומינים אחרים התרבו במיוחד. בעלי חיים שנחשבו כמזיקים לאדם ולחקלאות כגון תנים, כלבים משוטטים, חזירי בר, חגלות, ארנבים, נברנים ודורבנים נרדפו והושמדו.
הגורמים העיקריים לשינויים בעולם החי והצומח במישור החוף הם:
א. ייבוש הביצות.
ב. שיפור הניקוז של נחלי המישור.
ג. שאיבת מי המעיינות, במיוחד באזור הירקון ונחל תנינים.
ד. יישוב השטח והגידול בשטחי הערים והכבישים.
ה. עיבוד חקלאי אינטנסיבי.
ו. זיהום נחלי האזור.
ז. ציד בעלי חיים.
ח. שימוש בקוטלי צמחים ובעלי חיים מזיקים.
את עולם החי של העבר קשה לשחזר. מינים נכחדו ולא תמיד יש לנו עדויות על קיומם. סיפורי נוסעים וחוקרים, שתיעדו בכתב את רשמיהם מאירים את העבר. רק מעט מבין הנוסעים שפקדו את ארץ ישראל בימי הביניים ובמאות השנים האחרונות התעניינו בטבע הארץ וניסו לרשום ולהגדיר תצפיותיהם בצמחים ובבעלי חיים.
אחד החוקרים החשובים, שתרמו למחקר הטבע הקדום של ארץ ישראל, היה הנרי בייקר טריסטראם, כומר אנגלי שביקר בארץ בשנים 1864-1863. על פי תצפיותיו ניתן ללמוד על מספר בעלי חיים, שחיו במישור החוף עוד במאה הקודמת וכיום לא ניתן לראותם עוד.
בעלי חיים שחיו במישור החוף בעבר וכיום נעלמו או שמצויים כיום בסכנת הכחדה:
עטלפי חרקים - חיו בעבר במערות או חללים חצובים ברכסי הכורכר.
חזירי הבר - חיו בעבר באזורי הביצות במיוחד באזור הירקון.
עפרוני מצוי וכרון - סביבת חייהם הייתה שטחי בור פתוחים.
התנים - שוכנים בשדות המעובדים ומורעלים בשל היותם גורם מזיק לחקלאות.
הניצים - מושמדים בהרעלות.
חפרית - דו-חיים שחי באזורי הביצות ואגמי החורף נעלמו מהנוף בשל הדברת היתושים ששימשו להם מקור מזון עיקרי.
צבים רכים - היו נפוצים בעבר בכל נחלי החוף וכיום מצויים רק במספר קטן של נחלים בעיקר בנחל אלכסנדר.
חתולי הביצות, הלוטרה - שוכני ביצות שנכחדו עם ייבוש הביצות.
קראו עוד:
מסלול
חוף הים הוא יעד טיולנו, אלא שכדי להגיע אליו נקיף את בית-ספר שדה אכזיב במעגל. סמוך לשער נפנה שמאלה אל דרך העפר הצמודה לגדר. לאורך הדרך עוברת מסילת הברזל, ואנו נלך בצדה. משנגיע אל פינת הגדר 2, נפנה שוב שמאלה (מערבה) אל החוף. נמשיך בדרך זו ונחלוף על פני רכס הכורכר הרדוד. על הרכס אין תנאים אידיאליים לגידול צמחים, אך הם טובים לאין-שיעור מאלה הקיימים באזורים אחרים לאורך קו החוף. כאן הצמחים אינם סובלים מרסס הים הישיר והמלוח, והם מוגנים מעט יותר מרוח הים, וכך קורה שאנו מוצאים כאן עצי חרוב ואלה וצמחי פקעת שונים. אנו מגיעים אל קו החוף 3. כאן רכס הכורכר נפגש עם מי הים. כדאי לטפס עליו, לחפש את הכוכים שבו, במיוחד סדק סלע שהמים חודרים דרכו, לעמוד סמוך אליו דקות ספורות ו...אופס! ה"גייזר" לא יאחר להופיע, ואם נעמוד ממש קרוב נתמלא ברסס מלוח של מי ים. חוויה מרעננת בקיץ, ומרהיבה בחורף, כשהים סוער יותר. עכשיו נרד אל ה"ארמון". זוהי טבלת גידוד, משמע: משטח כורכר, שגלים שייפו אותו במשך שנים רבות, שיטחו את פניו, וכיום הוא נראה כרצפת סלע ומוצף במי-ים רדודים. סיפורים רבים נרקמו סביב מקום זה על נסיכות-ים יפהפיות, ועל דרקוני פרא שביקשו להרוס את ארמונן... אל ה"ארמון" ניתן לרדת בקלות, רצוי בנעלי פלסטיק לרגלינו. גם כאן וגם בהמשך נפגוש בבעלי-חיים המתקיימים על טבלאות הגידוד. כאן מי הים סוערים פחות, ובסלע נוצרות מעין בריכות זעירות, שיצורי-ים שונים חיים בהן בשלווה יחסית. בעזרת מסננת וקערת פלסטיק שנביא אתנו לטיול נוכל ללכוד מאותם יצורים, ביניהם תולעונים, ארנבוני-ים, מלפפוני-ים, קונכיות,סרטנים ולהתבונן בהם מקרוב. בל נשכח להחזיר למים כל יצור שלכדנו. זוהי שמורת טבע, ועלינו לכבד זאת: כל מה ששייך לים, חוזר לים! מכאן נמשיך במסלול ההליכה שלנו, דרומה לאורך החוף, עד לנקודה 4. בדרך נעבור מפרצי חול קטנים. החול שבהם מקורו ברכסי הכורכר שהתפוררו, ולכן גרגריו גסים. הגלים סחפו לכאן קונכיות רבות, ועמן גם שברי סרטנים, אצות-ים ומיני "מציאות" אחרות. לאוהבים לנבור ולגלות "אוצרות" זו יכולה להיות חוויה של ממש. במפרצי החול נוכל למצוא גם מחילות פעילות של סרטני חול, וכן את הסרטנים עצמם. בדרכנו נחלוף על פני סלעים הקרובים לקו המים, שרסס הגלים המלוח מכה בהם ללא רחם. כאן נמצא בעלי-חיים שכושר עמידתם גבוה, כאלה שביכולתם להיאחז היטב בסלעים מבלי להיסחף עם זרמי הים, ושום "אופנה חולפת" לא תשכנע אותם לשנות את מנהגיהם. כאלה הם הצלחית, בלוט-הים והחדשן (או בשמו העממי: "כיפה סרוגה", על-שום מראהו).
צמחי יבשה לא יצליחו להתקיים על קו החוף, כי מלח הים שם רב מדי, אך כבר במרחק-מה מן המים נמצא צמחי חוף כמו עדעד, פרגה וצלף. כל צמח, שמסתכן בחיים הקשים סמוך לים, חייב ללמוד להתגונן מפניהם: אם באמצעות כיסויים שונים המשמשים מגן מפני המלח, ואם בשליחת שורשים עמוקים לחיפוש מים, כי הכורכר והחול אינם ידידותיים לצמחים - מי גשם שיורדים עליהם מחלחלים מיד בקרקע, וצמח שלא ניחן במנגנוני הישרדות מיוחדים לא יוכל להתקיים כאן. את טיולנו נחתום ליד האנדרטה לזכר אוניות המעפילים 4, "אנדרטת ההעפלה" מעשה ידי יחיאל שמי ז"ל, חבר קיבוץ כברי לשעבר, שבאה להנציח את פועלה של נהריה בימי העליה הבלתי ליגלית, ופריקת אוניות מעפילים בחופיה. סמוך לאנדרטה משתרעת לגונת חוף: בריכת-ים טבעית סגורה בכורכר, נהדרת לילדים קטנים, שיכולים לטבול בה בלי כל חשש. מכאן אפשר לחזור ברגל
לבית-ספר שדה אכזיב, עד הרכב שהשארנו שם.
צמחי יבשה לא יצליחו להתקיים על קו החוף, כי מלח הים שם רב מדי, אך כבר במרחק-מה מן המים נמצא צמחי חוף כמו עדעד, פרגה וצלף. כל צמח, שמסתכן בחיים הקשים סמוך לים, חייב ללמוד להתגונן מפניהם: אם באמצעות כיסויים שונים המשמשים מגן מפני המלח, ואם בשליחת שורשים עמוקים לחיפוש מים, כי הכורכר והחול אינם ידידותיים לצמחים - מי גשם שיורדים עליהם מחלחלים מיד בקרקע, וצמח שלא ניחן במנגנוני הישרדות מיוחדים לא יוכל להתקיים כאן. את טיולנו נחתום ליד האנדרטה לזכר אוניות המעפילים 4, "אנדרטת ההעפלה" מעשה ידי יחיאל שמי ז"ל, חבר קיבוץ כברי לשעבר, שבאה להנציח את פועלה של נהריה בימי העליה הבלתי ליגלית, ופריקת אוניות מעפילים בחופיה. סמוך לאנדרטה משתרעת לגונת חוף: בריכת-ים טבעית סגורה בכורכר, נהדרת לילדים קטנים, שיכולים לטבול בה בלי כל חשש. מכאן אפשר לחזור ברגל
לבית-ספר שדה אכזיב, עד הרכב שהשארנו שם.
חבצלת החוף
נביטת חבצלת החוף - דינה מלכי
  http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=723  סירה קוצנית
תמונות
  
 |  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
No comments:
Post a Comment