جولة تعليمية يوم الأحد 06.10.2013
סיור לימודי 06.10.2013
חוף אכזיב
מתנן שעיר
 מתנן שעיר | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | חלמיתאים |
| משפחה: | מתנניים |
| סוג: | מתנן |
| מין: | מתנן שעיר |
| שם מדעי | |
 Thymelaea hirsuta | |
מִתְנָן שעיר הוא מין בסוג מתנן, שיח ירוק עד שגובהו 200-50 ס"מ. השיח בעל ענפים רכים וחזקים, עליו זעירים (אורכם מילימטרים בודדים) וצמודים לענפים. צד העלים הפנימי, הצמוד לענף, שעיר וכהה, וצדם החיצוני ירוק בהיר ומבריק. מקור השם המשוער הוא במילה מִתְנָה, כלומר חוט הנושא עליו את כפות המאזניים.
השיח גדל כל השנה, ופורח בין מרץ ליולי. הפרחים צהובים, קוטרם כס"מ אחד. השיח הוא דו-ביתי, כלומר בעל פרחים זכריים ונקביים הגדלים על צמחים נפרדים. בפרחים הזכריים שמונה אבקנים, בנקביים צלקת אחת על עמוד עלי קצר. הפרי הוא אגוזית קטנה בצבע שחור, המופצת על ידי הרוח. עם צמיחת ענפיו העליונים של המתנן, מתיבשים ענפיו התחתונים והמוצלים.
כל חלקי הצמח מכילים חומרים רעילים, אשר יחד עם קליפתו הקשה מגינים עליו מפני רעייה מסיבית. הסיבים החזקים בקליפת הענפים משמשים לשזירת חבלים.
המתנן מותאם לאקלים יובשני משום שעליו הקטנים והשעירים הצמודים לענפים מגינים עליו מפני דיות מוגבר. תפוצתו ים-תיכונית וסהרו-ערבית. בארץ ישראל הוא נפוץ בקרקעות קלות וחוליות בבתות הספר, במישור החוף, במדבר יהודה ובנגב.
| |||||||||||||
| Thymelea hirsuta | שם מדעי | ||||||||||||
| Gnidium, Shaggy Sparrow-Wort | Common name | ||||||||||||
| מִתְנָאן | שם ערבי | ||||||||||||
| מתנניים Thymelaeaceae | משפחה | ||||||||||||
| פשוט | צורת העלה | ||||||||||||
| תמים | שפת העלה | ||||||||||||
| קרקעות קלות | בית גידול | ||||||||||||
| עגול | צורת הגבעול | ||||||||||||
| שיח ובן-שיח | צורת חיים | ||||||||||||
| עמק ירדן עליון, כרמל, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, | תפוצה בארץ | ||||||||||||
| הצג מפת תפוצה | |||||||||||||
| עונת הפריחה | ||||||||||||
 | |||||||||||||
| דווח לנו | |||||||||||||
מידע נוסף
שיח צנוע, ירוק-עד, גובהו 20–200 ס"מ. מעמיק שורש. נראה כאילו יש לו רק ענפים ירוקים, ללא עלים, כי עליו זעירים, קשקשיים, מהודקים לגבעול. הענפים הצעירים והצד התחתון של העלים – שעירים בצמר לבן. הענפים קשתיים.
פורח בעיקר במרס–יולי, אך פריחה כלשהי נוכל למצוא עליו כמעט בכל חודשי השנה. לפרח אין עלי כותרת, יש לו 4 עלי גביע צהובים חיוורים מבפנים, ירוקים מבחוץ. הפרחים הם זכריים או נקביים, לא דו-מיניים. פרחיו של צמח אחד כולם זכריים, עם 8 אבקנים. בפרט אחר כל הפרחים נקביים. מואבק-רוח. עמיד ברעיה בזכות סיביו הקשים ובזכות חומרים רעילים, המשמשים גם ברפואה, ולכן משתלט בשטחים הסובלים מרעיית-יתר. תפוצתו רב-אזורית, מגוונת: הנגב, החוף, והוא חודר מעט גם להרים ימתיכוניים (בכרמל). במדבר הוא גדל בערוצים ובסלעים; בבתות-סְפָר ובחוף – בקרקעות דלות. קליפתו יפה לקליעת חבלים: היא מתקלפת בנקל, ועמידה מאוד בפני קריעה. יש מי שקורא לצמח בשם "יתרן", בהנחה כי מקליפתו הותקנו היתרים הלחים ששמשון נאסר בהם. בסוג 25 מינים, בארץ עוד מין אחד – מתנן מצוי. שימושו העיקרי של הצמח הוא לשזירת חבלים, אך בספרות הפולקלור נזכרים שימושים נוספים: ענף טבול במי סוכר כפתיון לזבובים; אבקה או משרה נגד תולעים במעיים, פגעי עור שונים ומחלות דרכי הנשימה. כתב מייק לבנה | |||||||||||||
תבקשןרית הבאה
https://www.google.co.il/search?q=Osilinus+turbinatus+%7C+Phylum:+Mollusca+%7C
 | יום בחוף אכזיב |
הסיור בחוף אכזיב מאפשר לנו לעקוב מקרוב אחר חיגור בחוף סלעי. גבוה מעל פני המים, באזור העל-כרית, חיים סרטנים קטנטנים הנקראים טחבניות. אלה נעים בזריזות על פני הסלעים. לצדם ומתחתיהם, חסרי תנועה כמעט, מתקיימים חלזונות קטנים הנקראים חופיות. החופיות נעות באטיות רבה על הסלעים וניזונות מאצות זעירות החבויות בסלע. את האצות הן מגרדות מן הסלע בעזרת לשון משוננת וחזקה.
בגבול העליון של אזור הכרית חיים סרטנים קטנים ונייחים הנקראים בלוטים. סרטנים אלה בונים בית העשוי לוחיות גיר, והם צמודים בחוזקה אל הסלע במשך כל חייהם. מתחת לחגורת הבלוטים שוכנים להם בעלי חיים רבים השייכים לחסרי החוליות: חילזון הצלחית, חילזון החד-שן, צדפת הבוצית, שושנות-ים אדומות וסרטנים שונים. הצלחית והחד-שן ניזונים מאצות קטנות שהם מגרדים מן הסלע, הבוצית מסננת מתוך מי הים חלקיקי מזון קטנטנים, שושנת-הים האדומה פורשת את זרועותיה וצדה יצורים קטנים והסרטן מפצח קונכיות בעזרת צבתותיו החזקות.
בשעה שהחופיות באזור העל-כרית צריכות להתמודד עם סכנת התייבשות, הרי שהצלחית, הבוצית ושושנת-הים באזור הכרית צריכות להתמודד עם סכנת הניתוק מן הסלע והסחיפה על ידי מי הים מחד, ועם השינויים היומיים בגובה המים מאידך. אמצעי עגינה חזקים לסלע והתאמת שעות הפעילות לשינויי הגאות והשפל הם חלק מן "הפתרונות" שסיגלו לעצמם בעלי החיים באזור הכרית.
המים הנעים כל הזמן שוחקים בהדרגה את פני הסלעים, ובמקומות רבים הם נראים כטבלות שטוחות. בשעת שפל, כשהים רגוע, אפשר ללכת בזהירות על הטבלות ולהתבונן מקרוב ביצורים החיים עליהן. הטבלות מכוסות באצות ירוקות המופיעות ומתחלפות בהתאם לעונות השנה. אצות אלה מהוות מקור מזון לבעלי חיים רבים השוכנים בתוכן.
פניהם המחוספסים של טבלות הסלעים מקורם בחלזונות הבונים עליהם שלדים שבריריים. שוליהם החיצוניים של טבלות הכורכר עשויים שלדים של בעלי חיים. אם נשבור פיסה קטנה משולי הטבלה, ניווכח במהרה כי רק חלקה הפנימי עשוי אבן כורכר. בחלקה החיצוני היא עשויה שלדי חלזונות המלוכדים יחדיו. במבוכים הרבים שבשולי הטבלה חיים יצורים רבים - תולעי זכוכית אדומות, צדפות קודחות, סרטנים קצרי בטן ועוד.
מעבר לשולי הטבלות מצוי הים הפתוח ובו אזור התת-כרית. מורדות הסלעים מגיעים לעומק של מטרים ספורים. על מנת להתבונן ולהכיר אזור זה יש להצטייד בשנורקל ובמסכה, ולעתים אף במכלי צלילה. כאן מתגלה עולם מופלא של בעלי חיים וצמחים שמכסים בצפיפות את הסלעים. בעלי החיים השליטים על הסלעים הם ספוגים, איצטלנים, חיטחבים, הידרתים, שושנות-ים ואף אלמוגים. לעתים קרובות מופיעים היצורים זה בצד זה ויוצרים פסיפס צבעוני ועשיר. במים הפתוחים שבאזור התת-כרית שוחים בעלי חיים גדולים יותר כמו, למשל, תמנונים ודגים.
מבנה החוף הסלעי
העולם שעל שפת הים
אתם מוזמנים לביקור בחוף הסלעי. פני הסלעים אינם חלקים אלא עשויים שקעים, סדקים, כוכים ומבוכים, ואלה משמשים מקומות מסתור ליצורים רבים. לכן, גם אם על פני השטח לא תראו כמעט דבר - התבוננות מעמיקה תביא אתכם לעולמות חבויים של יצורים ימיים קטנים, המותאמים להפליא לאזור חייהם.
בחוף הסלעי תוכלו לראות איך הגאות והשפל משפיעים על מערכות החיים בים: תנועת המים ומפץ הגלים גם יחד קובעים את מקומם של בעלי החיים ושל הצמחים ברצועת החוף הסלעית, הנקראת גם רצועת הכְּרִית.
הקליקו על האזורים השונים באיור והכירו את מבנה החוף הסלעי. כדי להכיר את היצורים החיים בכל אחד מהאזורים, הקליקו על תמונותיהם.
בעלי חיים לחופי הים התיכון
כיפה סרוגה
(חד שן משובץ)
Osilinus turbinatus | Phylum: Mollusca | Class: Gastropoda
מין מהחלזונות הקדם זימאים, נפוץ במזרח הים התיכון ומערבו וגם במזרח האוקיינוס האטלנטי. שכיח מאד באזור הכרית, על פני סלעים ובנקיקים. לעתים ניתן למצוא פרטים בתת כרית . פיתולי הקונכייה קמורים, בשפה הפנימית של פתח הקונכייה נמצאת בליטה דמוית שן ומכאן שמו. מכסה (אופרקולום) הקונכיה קרני. מין זה ניזון על אצות ורקבובית. ניחן בכושר תנועה טוב יחסית ומנצל כושר זה לתנועה עם קו המים באזור הכרית, מה שמהווה התאמה מפני התייבשות בחגורה זו. לכן, נצפה למצוא ריכוזים גבוהים יותר של חילזון זה בשולי טבלת הגידוד ובאזורים רטובים על פני הטבלה, אך לא באזורי מפץ גלים, שכן אחיזתו במצע לקויה.
| Scientific classification | |
|---|---|
| Kingdom: | Animalia |
| Phylum: | Mollusca |
| Class: | Gastropoda |
| (unranked): | clade Vetigastropoda |
| Superfamily: | Trochoidea |
| Family: | Trochidae |
| Subfamily: | Monodontinae |
| Genus: | Osilinus |
| Species: | O. turbinatus |
צלחית = צלוחית
צלוחית מכחילה
Patella caerulea | Phylum: Mollusca | Class: Gastropoda
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%AA
צלחית
צלחית היא סוג של חלזון החי על סלעי החוף.
בתוך הקונכייה, לצלחית יש מעין רגל גדולה המשמשת להיצמדות חזקה מאוד לסלע, כך שנוצר ואקום. בראשית חייה, קונכיית הצלחית קצת רכה בקצותיה, ומאפשרת לה לבחור מקום בסלע שנותן לה אזור מחיה טוב, הנשטף על ידי גלים אך גם נחשף לאוויר, (אזור הכרית) בו היא נצמדת לסלע והקונכייה שלה מתקשה ומתאימה את עצמה בצורה מושלמת לסלע. הצלחית ניזונה מאצות זעירות שהיא מגרדת מהסלעים וחומרי רקב, היא מחפשת מזון בעיקר בלילה, בשעות השפל היא בסלעים ובשעות הגאות היא מחפשת מזון בים, בכך שניתקת ממקומה וחוזרת בסוף חיפוש המזון לאותו מקום בו ישבה. רגלה החזקה והקונכייה המותאמת מאפשרות לצלחית את ההצמדות החזקה לסלעים. הצלחית מנצלת את מנגנון ההיצמדות לסלעים ובכך היא מוגנת מפני התייבשות או מפני חשיפה למים מתוקים בזמן ירידה של מי גשם, וכן הצמדות חזקה זו מאפשרת לה גם כן להתמודד עם הגלים כדי למנוע את שטיפתה אל הים. צבעה של הצלחית מותאם לצבעיהם של הסלעים, כדי שעופות שבאים לא יבחינו בה ויטרפו אותה.
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | רכיכות |
| מחלקה: | חלזונות |
| תת־מחלקה: | קדם זימיים |
| סדרה: | חלזונות ביניים |
| משפחה: | צלחיתיים |
| סוג: | צלחית |
חלזון מהקדם-זימאים בעל קונכיה שטוחה. פתח הקונכיה גדול והיא חסרת אופרקולום. על צידה החיצוני של הקונכיה מתמשכות צלעות רדיאליות צרות והיא חסרת פיתולים בבוגר, צידה הפנימי מבריק בברק מכחיל. הרגל גדולה ומשמשת בהצמדות חזקה למצע קשה. ניזונה מאצות זעירות וחומרי רקב. בעלת רדולה ארוכה ושיניים חזקות. מין זה מהווה גורם חשוב בשחיקה ביולוגית. מחפשת מזון בעיקר בלילה וחוזרת בתום חיפוש המזון לאותו מקום בו ישבה (homing), שכן זהו המקום המתאים למבנה שפת הקונכיה ומבטיח הגנה מירבית מפני שטיפת הגלים. שוכנת בחופים סלעיים, הנשטפים על ידי נחשולי גלים. שכיחה באזור הכרית התחתון על גבול המים, וכן חשופה למשברי גלים (בניגוד לכיפה סרוגה). ניתן למוצאה גם בכרית העליון על גבול העל כרית וכן על סלעים בעומק של עד 5 מ' (תת כרית). הסוליה החזקה והקונכיה השטוחה מאפשרים את ההצמדות החזקה למצע. מנצלת את מנגנון ההיצמדות ההרמטית למצע כהגנה מפני התייבשות או מפני חשיפה למים מתוקים (בעת גשם), וכן הצמדות חזקה זו מאפשרת לה להתמודד עם שטיפת הגלים. המין משמש כביואינדיקטור וכביומוניטור בחופים מזוהמים (מחקר הנרך באוני' תל אביב).
בוצית מגוונת
מין במשפחת הבוציתיים (Mytilidae), אשר בה הצדפות נצמדות אל המצע הקשה בעזרת סיבי ביסוס. סיבים אלו מופרשים מבלוטה ברגל ונקרשים במגע עם המים. ניזונה מסינון חלקיקים קטנים מגוף המים (פיטופלנטון בעיקר). נפוצה במיקבצים צפופים מאוד באזור הכרית. תפוצתה אינדו-פסיפית, אולם היא חדרה לים תיכון מים סוף ולאחרונה אכלסה בו בהצלחה חופים סלעיים. במהלך עשרים השנים האחרונות עלתה צפיפותה בחופי ישראל והיא יוצרת משטחים צפופים במקומות בהם הבוצית הקטנה (Mytilaster minimus), היתה הנפוצה בעבר. צדפה זו משמשת טרף מועדף לחלזונות מהסוג ארגמון.
מאפיינים של המשפחה: קישור למצע בעזרת חוטי ביסוס, שריר האדוקטור הקדמי מופחת, ציר החיבור בין הקשוות חסר שיניים
בלוטון ים מצוי
Chtamalus stellatus | Phylum: Arthropoda | Class: Cirripedia
סרטן קטן מהזיפרגליים הנפוץ באוקיינוס האטלנטי ובים התיכון. במכסה הבלוט (אופרקולום) ארבע לוחיות המופרדות זו מזו בשני קוים מצטלבים ישרים. קוטר פרט בודד מגיע ל-8 עד 10 מ"מ. שכיח מאד באיזורים סלעיים ויוצר התקבצויות צפופות בחלק התחתון של איזור העל-כרית. ניזון ע"י סינון חלקיקים בעת שמים שוטפים את פתח הקונכיה. כל פרט משמש הן כזכר והן כנקבה, ובעל איבר הפרייה ארוך המסוגל להגיע לפרטים שכנים
.
.
בלוטון ים שטוח
Euraphia depressa | Phylum: Arthropoda | Class: Cirripedia
סרטן מהזיפרגליים, תפוצתו מוגבלת לים התיכון בלבד. מזכיר בצורתו את הבלוטון המצוי אך מעט גדול ממנו, וצורת החיבור של חלקי האופרקולום נראית כראש חץ ולא כצלב. שכיח באותם איזורים בהם נוכח הבלוטון המצוי, אך תופס חגורה גבוהה ממנו באיזור העל-כרית.
חופית מנוקדת
Melaraphe punctata | Phylum: Mollusca | Class: Gastropoda
מין שתפוצתו בים התיכון ובמזרח האוקיינוס האטלנטי. שייכת לחלזונות הקדם זימיים (Prosobranchia). שוכנת בכוכים ובשקעים על פני סלעים בשולי העל כרית, סמוך למים. הקונכיה קטנה יחסית וצבעה חום-שחור בתוספת נקודות בהירות רבות. היא בעלת אופרקולום, הסוגר על פתח הקונכיה בשעות שהחיה לא פעילה, ובכך ממזער את איבוד מים. החופית מצוידת ברדולה ארוכה פי כמה וכמה מאורך הגוף. איבר זה מסייע לה בתזונה מאצות אנדולותיות, החיות בתוך המצע הסלעי בעל כרית. בפעילותה תורמת החופית לבליה הביולוגית של רכס הכורכר. מין קרוב לה הוא החופית החיוורת, אשר צבעה אפור בהיר וקונכייתה נמוכה יותר משל המנוקדת. אף היא מצויה באזור העל כרית, אך רחוק יותר מקו המים. בעונת הרבייה ניתן למצוא גם את החופית החיוורת קרובה יותר למים. בעת הצפת משכנן על ידי מי הים נוטות החופיות לנדוד אל מחוץ למים. המנגנון המסייע להן למצוא את דרכן מושתת על פוטוטכסיס ועל גיאוטכסיס
.
.
..
No comments:
Post a Comment