جولة تعليمية يوم الأحد 17.11.2013 نباتات الشاطيء الرملي

יבלית

יבלית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	דגנאים
משפחה:	דגניים
סוג:	יבלית
מין:	יבלית מצויה
שם מדעי
Cynodon dactylon

יבלית או יבלית מצויה (שם מדעי: Cynodon dactylon) הינה עשב בר רב שנתי בן למשפחת הדגניים.

ליבלית קני שורש מסועפים, המעמיקים עד מטר ויותר באדמה. קני שורש אלה זוחלים ומתפשטים וממפרקיהם יוצאים שורשים כלפי מטה וניצנים כלפי מעלה. מאלה מתפתחים עלים צרים, קצרים ושטוחים ותפרחות מאוצבעות. היבלית מעדיפה אקלים חם ובחורף כל חלקיה העל-קרקעיים נצרבים מהקור ומתייבשים. היבלית מתרבה הן על ידי זרעים והן על ידי קני שורש, המתפשטים מתחת לפני הקרקע ועל כן נחשבת ל"עשב שוטה". צמח זה הוא בעל יכולת שרידה גבוהה והדברתו קשה ביותר.

היבלית מתפתחת בארץ בכל סוגי הקרקעות, באדמות כבדות וכן בקרקעות לס. מאחר שהיבלית גדלה גם בקרקע חולית, שורשיה מייצבים אותה ומאפשרים קליטת צמחים נוספים בעקבותיה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• לשורש היבלית טעם מתקתק המזכיר שומר פשוט. בעתות רעב השתמשו בקמח שנטחן מהשורש לאפיית לחם.
• היבלית משמשת כמזון לסוסים, כבשים עזים ובקר.
• לעתים היבלית נאכלת על ידי כלבים וחתולים כדי לגרום להקאה. הסברה היא שהיבלית משמשת אותם לניקוי הקיבה, בייחוד בעת הרעלה ובעיות עיכול.
• שימוש כצמח מרפא לבעיות הקשורות לשלפוחית השתן ולכליות.

היבלית במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבלית מוזכרת במשנה כצמח שהפיקו ממנו דבק לצורך הדבקת כדי יין: "יבלית שטופלין בה את הפיטסין" (כלים ג', ו'). ייתכן כי היבלית המצויה היא צמח אחר, מאחר שלא ידוע על הפקת דבק מהיבלית המצויה. היבלית המשנאית מזוהה (לפי אפרים הראובני) עם עירית גדולה, שמשורשיה מפיקים תרופה ליבלות קשות וייתכן כי כונתה יבלית. כמו כן ידוע שמפיקים משורשי העירית דבק.

כנאי שרוע Share on facebookShare on emailShare on favoritesShare on print|More Sharing Servicesשתף
Echium angustifolium	שם מדעי
Hispid Viper's-bugloss	Common name
זַהַרַת אל-אֵפַאֵ'ה	שם ערבי
זיפניים Boraginaceae	משפחה
מאוחה	מס' עלי כותרת
פשוט	צורת העלה
תמים	שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה)	בית גידול
עגול	צורת הגבעול
שיח ובן-שיח	צורת חיים
גולן, גליל, עמקים, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן,	תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12	עונת הפריחה
דווח לנו
מידע נוסף עכנאי שרוע הוא צמח עשבוני רב-שנתי או בן-שיח שרוע (ולעיתים זקוף, בניגוד לשמו) המסתעף מבסיסו. שכיח בהמוניו, פרחיו הם בין התורמים העיקריים לצבע כחול בנוף הארץ. גובהו 30-80 ס"מ. כל אברי הצמח מכוסים בצפיפות בזיפים דלילים וארוכים או בשערות. העלים צרים וארוכים, מסורגים, תמימים, שפתם חלקה. בסיסי הגבעוליםמעוצים. עכנאי שרוע פורח במשך כל האביב והקיץ, ממרס עד אוגוסט. התפרחת חד בדית, הפרחים יושבים בצד אחד של הגבעול, המתעקל כשבלול או כזנב עקרב. הפרח דו מיני, גדול (אורכו 15-25 מ"מ), עלי הכותרת מאוחים לצינור או לשופר א-סימטרי מעט, המזכיר פה פעור של נחש (מכאן השם: עכן הוא נחש). 5 האבקנים ועמוד העלי בולטים מתוך לוע הפרח ומעצימים את הרושם של פי נחש, האבקנים הכפופים מדמים שיניים מעוקלות, והעלי השסוע נראה כלשון של נחש. צבע הכותרת ורוד בצעירותה, והוא הופך לכחול סגול לאחר יום. שינוי צבע הכותרת מתרחש במהלך היום והוא קשור לגיל הפרח ויתכן גם שלמצב האבקתו. לאורך הכותרת מודגשים עורקים כהים. מדי יום נפתח פרח חדש מעל קודמו, ותוך כדי כך מתיישר ציר התפרחת. עלי הגביע זקופים, מספרם 5 , הם גדלים ומתרחבים עם הבשלת הפרי ואינם נושרים מהגבעול. הפרי אגוזית. מספר האגוזיות בין 1–4, והן חבויות בגביע. עכנאי שרוע צומח בבתות-ספר, בבתות ימתיכוניות, בערוצים במדבר, בחולות עצורים במישור החוף ובשדות עשבוניים בכל הארץ. האוכלוסיה של חוף הים התיכון נחשבת לאקוטיפ מיוחד, שרוע ועמיד לרסס. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון. בסוג עכנאי 40 מינים, רובם ימתיכוניים, בארץ 5, מהם 4 ימתיכוניים ואחד מדברי. כן מגדלים מינים אחדים כצמחי-נוי. כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה

					תוצאות קבוצת יום א' 17.11.2013
						عدد النباتات في مربع طوله 10 متر وعرضه 10 متر = مساحة 100 متر مربع
ממוצע	על הסלעים	2/ב	2/ב	1/ב	اسم النبات	رقم
0.25	0	0	1	0	מתנן	1
0.25	0	0	0	1	חבלבל החולות	2
12.75	0	20	22	9	עכהאי שרוע	3
7.00	3	6	10	9	חבצלת החוף	4
0.00	0	0	0	0	סירה קוצנית	5
6.25	6	0	15	4	עדעד	6
17.50	10	60	0	0	יבלית החולות	7
4.00	15	0	0	1	בן -טיון בשרני	8