כשאוקיינוס פוגש יבשה

כשאוקיינוס פוגש יבשה
לאזור המפגש בין הים ליבשה אנו קוראים חוף. החופים הם מוקד משיכה לרבים מאתנו, הבאים להינפש על החול הרך או לצפות בגלי הסערה הנשברים בשצף. החופים, המושפעים מן הים ומן היבשה כאחד מהווים בית גידול חשוב עבור בעלי חיים וצמחים רבים, וכמובן עבור האדם. גורמים רבים מעצבים את מבנה החופים באוקיינוסים, ואלו יוצרים טיפוסי חוף שונים: נהרות מביאים עמם חומרי סחף מן היבשה ויוצרים בחוף מניפות סחף רחבות ידיים; רוחות מסיעות חולות נודדים ויוצרות לאורך החוף דיונות זהובות וגדולות; הרי געש מתפרצים יוצרים בחוף סלעים געשיים ושחורים ושברי קונכיות ימיות המתלכדות עם גרגרי חול יוצרים לאורך החוף רצועה של סלעי כורכר.
חופי החולות והסלעים
תנאי בית הגידול בחופים השונים הם הקובעים את מגוון בעלי החיים והצמחים שיתקיימו בו. נשווה למשל את החוף החולי והסלעי: בשל פעילות הרוחות והגלים נמצאים גרגרי החול בחוף בתנועה מתמדת. בשל כך בית הגידול החולי אינו יציב דיו. נוסף לכך, בשל אחידות המבנה של החוף החולי, המורכבות שלו כבית גידול היא נמוכה. עקב כך מספר בעלי החיים המתקיימים בו מועט. לעומת זאת, בחוף הסלעי, הסלעים קבועים במקומם, הם מתקיימים לאורך זמן רב, המורכבות שלהם גבוהה ועקב כך הם שוקקים חיים. בחוף החולי מרבית החיים סמויים מעינינו ומתרחשים מתחת לפני החול, ואילו על פני החול נמצאים בעיקר קונכיות של בעלי חיים שנפלטו החוצה עם הגלים. לעומת זאת, בחוף הסלעי מתקיימים החיים על גבי הסלעים ממש מתחת לעינינו הבוחנות.
בנייה והרס בחוף הסלעי
בניגוד לשונית האלמוגים, אין סלעי החוף נוצרים בדרך ביולוגית, ומלבד שוליהם החיצוניים אין הם גדלים באופן משמעותי. להיפך, הסלעים מתבלים ונשחקים עם חלוף השנים וזאת עקב הגלים המתנפצים ומכים בהם בלי הרף, הגשמים היורדים בחוזקה, משב הרוחות ופעילותם הממיסה של בעלי חיים. במקומות רבים בעולם אנו מוצאים כי סלעי החוף נוצרו על ידי התלכדות חומרים שונים. כך נוצרו סלעי הכורכר המצויים בשפע גם לאורך חופי הים-התיכון. סלעים אלה נוצרו בחופים אלה, ככל הנראה, כאשר גרגרי חול התלכדו עם שברי גיר של קונכיות ימיות - בעיקר צדפות וחלזונות. אמנם סלעי הכורכר אינם גדלים בעצמם, אך אם נבחן את שוליהם השקועים במים, נראה כי הם עוטים רובד של שלדי בעלי חיים ימיים. זוהי התרומה הביולוגית לבניין הסלעים. הסלעים שרואות עינינו הם תוצאה של תהליכי בנייה והרס. סלעי הכורכר נוצרים בדרך פיזיקלית, בעלי חיים שונים מוסיפים להם נדבך ביולוגי, אחרים ממיסים את הסלעים בפעילותם הכימית ואת כולם שוחקים גלי הים.
רסס הגלים ותנועת המים
אין מקום טוב יותר מן החוף הסלעי כדי לבדוק את השפעת הגאות והשפל על מערכות החיים בים. תנועת המים ומפץ הגלים גם יחד קובעים את מקומם של בעלי החיים והצמחים ברצועת החוף הסלעית הנקראת גם רצועת הכרית. נוהגים לחלק את הרצועה הסלעית בחוף לאזורי משנה, וזאת על פי מצבם של הסלעים יחסית למי הים. האזור העליון נקרא על-כרית, משום שהוא נמצא גבוה, מחוץ לטווח השפעתן של תנודות הגאות והשפל. אזור זה אינו מתכסה או נשטף על ידי מים כל ימות השנה, ורק רסס ימי נוחת עליו בעת שבירת הגלים. אזור זה נתון לשינויים קיצוניים - בקיץ הוא נחשף לקרינת שמש גבוהה ולטמפרטורות גבוהות ואילו בחורף הוא נרטב ממי גשמים. כשנקוות בו שלוליות מי ים קטנות, הן מתאדות במהירות, עד שנוצרות ברכות מלח קטנות. האזור הגובל בו מתחתיו הוא אזור הכרית. אזור זה נתון להשפעת שינויי הגאות והשפל. בעת גאות הוא מתכסה במים, ואילו בעת שפל הוא נחשף לאוויר. גם באזור זה יש שינויים עונתיים קיצוניים - בקיץ מתאדים המים ומליחותם עולה, ואילו בחורף הם נמהלים במי הגשם המתוקים ומליחותם יורדת. בקיץ עולה הטמפרטורה, ובחורף היא יורדת, וההבדלים העונתיים ביניהם גדולים. האזור התחתון ביותר נקרא אזור התת-כרית. בדומה לאזור העל-כרית, גם אזור זה נמצא מחוץ לטווח ההשפעה של הגאות והשפל, אלא שהוא מכוסה במי הים כל ימות השנה, והתנאים בו יציבים יותר. חלוקה זו לאזורים נשמרת בכל החופים הסלעיים שברחבי הימים והאוקיינוסים בעולם. הגבולות בין האזורים נקבעים על ידי משטר הגאות והשפל המקומיים. לחלוקה זו של החוף הסלעי בהתאם לתנאים הפיזיקליים בו אנו קוראים חיגור אביוטי. כיצד משפיע אפוא החיגור האביוטי על תפוצת היצורים החיים?
חיים בין גאות ושפל
החיגור האביוטי הוא הקובע את תפוצת היצורים החיים בחוף. לעומת זאת, פיזורם של בעלי החיים והצמחים בחוף נקרא החיגור הביוטי. כשאנו מבקרים בחוף הסלעי, פרושה לפנינו "מעבדה" טבעית ממש ללימוד הקשר בין אורחות החיים של יצורים לבין תנאי בית הגידול שלהם. בעזרת סקרנותנו ומעט כלי מעבדה פשוטים אנו יכולים לצעוד כמעט בכל חוף סלעי, בארץ או בכל מקום אחר בעולם, ולבחון חיגור זה. מיני בעלי החיים ישתנו מחוף לחוף, שינויי הגאות והשפל יחרתו בהם צורות שונות, אך העקרונות המכתיבים את חיגור בעלי החיים יישמרו. פני הסלעים אינם חלקים אלא עשויים שקעים, סדקים, כוכים ומבוכים, המשמשים מקומות מסתור ליצורים רבים. לכן, גם אם על פני השטח לא נראה כמעט דבר, הרי שהתבוננות מעמיקה תוליך אותנו לעולמות חבויים של יצורים ימיים קטנים, המותאמים להפליא לאזור חייהם.
יום בחוף אכזיב
הסיור בחוף אכזיב מאפשר לנו לעקוב מקרוב אחר חיגור בחוף סלעי. גבוה מעל פני המים, באזור העל-כרית, חיים סרטנים קטנטנים הנקראים טחבניות. אלה נעים בזריזות על פני הסלעים. לצדם ומתחתיהם, חסרי תנועה כמעט, מתקיימים חלזונות קטנים הנקראים חופיות. החופיות נעות באטיות רבה על הסלעים וניזונות מאצות זעירות החבויות בסלע. את האצות הן מגרדות מן הסלע בעזרת לשון משוננת וחזקה. בגבול העליון של אזור הכרית חיים סרטנים קטנים ונייחים הנקראים בלוטים. סרטנים אלה בונים בית העשוי לוחיות גיר, והם צמודים בחוזקה אל הסלע במשך כל חייהם. מתחת לחגורת הבלוטים שוכנים להם בעלי חיים רבים השייכים לחסרי החוליות: חילזון הצלחית, חילזון החד-שן, צדפת הבוצית, שושנות-ים אדומות וסרטנים שונים. הצלחית והחד-שן ניזונים מאצות קטנות שהם מגרדים מן הסלע, הבוצית מסננת מתוך מי הים חלקיקי מזון קטנטנים, שושנת-הים האדומה פורשת את זרועותיה וצדה יצורים קטנים והסרטן מפצח קונכיות בעזרת צבתותיו החזקות. בשעה שהחופיות באזור העל-כרית צריכות להתמודד עם סכנת התייבשות, הרי שהצלחית, הבוצית ושושנת-הים באזור הכרית צריכות להתמודד עם סכנת הניתוק מן הסלע והסחיפה על ידי מי הים מחד, ועם השינויים היומיים בגובה המים מאידך. אמצעי עגינה חזקים לסלע והתאמת שעות הפעילות לשינויי הגאות והשפל הם חלק מן "הפתרונות" שסיגלו לעצמם בעלי החיים באזור הכרית. המים הנעים כל הזמן שוחקים בהדרגה את פני הסלעים, ובמקומות רבים הם נראים כטבלות שטוחות. בשעת שפל, כשהים רגוע, אפשר ללכת בזהירות על הטבלות ולהתבונן מקרוב ביצורים החיים עליהן. הטבלות מכוסות באצות ירוקות המופיעות ומתחלפות בהתאם לעונות השנה. אצות אלה מהוות מקור מזון לבעלי חיים רבים השוכנים בתוכן. פניהם המחוספסים של טבלות הסלעים מקורם בחלזונות הבונים עליהם שלדים שבריריים. שוליהם החיצוניים של טבלות הכורכר עשויים שלדים של בעלי חיים. אם נשבור פיסה קטנה משולי הטבלה, ניווכח במהרה כי רק חלקה הפנימי עשוי אבן כורכר. בחלקה החיצוני היא עשויה שלדי חלזונות המלוכדים יחדיו. במבוכים הרבים שבשולי הטבלה חיים יצורים רבים - תולעי זכוכית אדומות, צדפות קודחות, סרטנים קצרי בטן ועוד. מעבר לשולי הטבלות מצוי הים הפתוח ובו אזור התת-כרית. מורדות הסלעים מגיעים לעומק של מטרים ספורים. על מנת להתבונן ולהכיר אזור זה יש להצטייד בשנורקל ובמסכה, ולעתים אף במכלי צלילה. כאן מתגלה עולם מופלא של בעלי חיים וצמחים שמכסים בצפיפות את הסלעים. בעלי החיים השליטים על הסלעים הם ספוגים, איצטלנים, חיטחבים, הידרתים, שושנות-ים ואף אלמוגים. לעתים קרובות מופיעים היצורים זה בצד זה ויוצרים פסיפס צבעוני ועשיר. במים הפתוחים שבאזור התת-כרית שוחים בעלי חיים גדולים יותר כמו, למשל, תמנונים ודגים.
האדם והחוף
פעילות רבה מתרחשת באזור החופים: נופש, דיג ובניית נמלים ומעגני סירות. עקב הנגישות החופשית והקלה לאזורי חופים הם חשופים לסכנות רבות. עקב כך נחשפים החופים לזיהומי נפט, להזרמת שפכים, לזיהום דשנים מחקלאות, לזיהום כימי-תעשייתי ממפעלים ועוד. זיהום חופים נגרם פעמים רבות גם על ידי נופשים המשאירים בחוף פסולת בכמות רבה. תהליכי בנייה באזורי החופים נעשים לעתים קרובות בצורה בלתי מבוקרת, והדבר פוגע בחופים וביצורים המתקיימים בהם. אחת הדוגמאות לכך היא בנייה של מרינות בחוף. הדבר כרוך בבנייה של מזח גדול הסוגר מרינה שמיועדת לעגינת סירות. תכניות הפיתוח של מרינות כוללות בדרך כלל גם ייבוש קטע מן החוף והקמת דירות מגורים ובתי עסק לאורכו. בניית המרינה עלולה במקרים רבים לגרום לנזקים רבים, ויש לבדוק היטב היכן רצוי לבנות אותה ומה יהיו ממדיה. אחד הנזקים העיקריים העלולים להיגרם הוא שינוי משטרי הזרימה לאורך החוף. שינוי כזה עלול לפגוע בגיוס צאצאים חדשים של בעלי חיים אל החוף ולהשפיע על יכולת התזונה שלהם. בנוסף עלולים להיגרם נזקים לבעלי החיים בחוף מזיהום שמקורו בחומרים רעילים המשמשים לאחזקת הספינות העוגנות במרינה. אחד החומרים האלה הוא צבע מגן המשמש לצביעת תחתית הסירות ומונע התיישבות של בעלי חיים עליהן (כמו, למשל, בלוטי-ים). כל פעילות המתבצעת באזור החוף צריכה להיעשות באופן מבוקר, תוך מחשבה על צרכי הסביבה ועל היצורים החיים המתקיימים בה.
אל האסופה מסע במרחבי כדור הארץ : פרקים נבחרים בגאוגרפיה פיזית3
ביבליוגרפיה:

כותר:
החוף הסלעי : החיים בין גאות ושפל
שם התקליטור:
רוח ים : מאגר מידע מתוקשב להכרת מערכות האטמוספירה וההידרוספירה
מחברים:
יאיר, יואב (ד"ר) ; קליין, רמי (ד"ר)
תאריך:
1999
הוצאה לאור:
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות:
1. התכנית פותחה בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב. בית הספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים

שרידים ארכיאולוגיים של אתרי התיישבות לאורך החוף, המצויים כיום מתחת לפני המים ונמלו השקוע של הורדוס בקיסריה הם עדות ברורה לשקיעת קו החוף באלפיים השנים האחרונות.
סוגי החופים והחומרים הבונים אותם
ניתן לחלק את חופי הארץ לשני סוגים על פי סוג החומר הבונה אותם. חופים הבנויים סלעי כורכר ומצויים בעיקר בצפון הארץ וחופים חוליים, בעיקר בדרום הארץ.
החופים הכורכריים
חופים אלו אופייניים לקטע החוף מאזור יפו וצפונה. באזורים אלו מגיע רכס הכורכר המערבי עד לקו המים ויוצר מצוק חופי. בחלק הדרומי של מישור החוף, מיפו ועד לרפיח, המצוק פחות מפותח, למעט קטעים קצרים בחופי ראשון לציון, אשקלון, זיקים וברצועת עזה. לגובהו המירבי מגיע המצוק בחוף השרון. מגבעת אולגה וצפונה, עד לחופי עתלית רכסי הכורכר נמוכים ומקוטעים וברוב המקרים החוף הוא סלעי, עם טבלאות גידוד ולא מצוקי.
את מצוק הכורכר המתנשא כמה עשרות מטרים מעל לקו המים חוצים בשרון הנחלים אלכסנדר ופולג, אשר ייתכן שנוצרו עוד קודם להיווצרות המצוק. בדרום נחצה המצוק על ידי נחל עזה. למעט מקרים אלו, לא חוצים את המצוק החופי נחלים גדולים, בשל הקושי של המים לחצות רכס סלעים גבוה.
בשל קרבתו של המצוק לגלי הים הוא הולך ונהרס על ידם, במיוחד בעונת החורף כאשר הים סוער. תהליך זה הקרוי גידוד, מכרסם במצוק הכורכר ומפיל ממנו גושים גדולים לחוף הים. באזור הרצליה וחוף נתניה נראים גושי סלע גדולים על החוף. סלעים אלו שומרים במידת מה על בסיס המצוק משום שהם סופגים ראשונים את מכות גלי הים. תהליך נסיגת המצוק יוצר לעתים צנירים ומערות בסלעי הכורכר. הצנירים נוצרים כאשר השכבה העליונה של הכורכר קשה יותר מהשכבות התחתונות. גלי הים, שמכים בדרך כלל בגובה נמוך יחסית, הורסים את השכבות החלשות ומשאירים את השכבה העליונה תלויה ללא בסיס. שכבה זו יכולה להישאר זמן רב, אולם עלולה גם להתמוטט.
במקומות שבהם נקטע המצוק נוצרו מפרצים חוליים זעירים. בקטע שבין דור לעתלית מצוי כורכר מסוג עמיד ולכן גלי הים יצרו בו מערות וחללים. בקטע זה בולט לוח הגידוד בגובה של 25-20 ס"מ מעל מפלס פני הים. לוח זה מתכרסם על ידי הגלים, והכיסים שנוצרו בו יצרו בית גידול מיוחד לבעלי חיים ימיים (על כך בפרק על החי), המסייעים בהרס הסלעים על ידי יצירת מחילות ונקבוביות. לוח הגידוד מסתיים בתוך הים ונופל כקיר אנכי לעומק של כשני מטרים עד לקרקעית הים.
בחלק הצפוני של מישור החוף, מחיפה וצפונה, בונה רכס הכורכר השני את קו החוף. באזור זה טבוע רכס הכורכר המערבי בתוך הים, חלקו הגדול נהרס ושייריו נראים מעל פני הים בשורה של איים קטנים הנמצאים במרחק של 4-2 ק"מ מהחוף.
החופים החוליים
מרבית החופים החוליים בארץ מצויים מאזור יפו ודרומה. חולות החוף כיסו את השטח בתקופה גיאולוגית מאוחרת יחסית, בתקופת הרביעון. החולות חדרו למעמקי מישור החוף באותם מקומות שבהם לא נחסמו על ידי מכשולים טופוגרפיים. החולות במישור החוף מגיעים משני מקורות עיקריים:
א. חולות שמקורם בבלית סלעי ההר. חולות אלו מכילים מרכיבים גירניים. תהליכי סחיפה מביאים את הבלית המתרכזת בעיקר בשפכי הנחלים ולמרגלות ההרים.
ב. חולות המגיעים מהים. חולות אלו מכילים מרכיבים צורניים (קוורציים). גלי הים וזרמיו מעבירים את החולות מאזורים שמדרום לארץ ישראל. חולות אלו נוצרו בבלייה של סלעי יסוד המצויים במרכז יבשת אפריקה, בהרי אתיופיה ובסודן והם נשאו אל הים התיכון בעיקר על ידי מי הנילוס.
כיוון תנועת החולות מושפע מכיוון זרמי הים האופייניים לחופי הארץ ומכיוון הרוחות. היות שבארץ כיוון הרוחות וכיוון הזרם החופי הוא בדרך כלל מדרום-מערב לצפון-מזרח - זהו גם כיוון תנועת החולות. החולות הנמצאים בתנועה מתמדת מכסים את הטופוגרפיה הקודמת. הם מפסיקים להתפשט כאשר הם נעצרים על ידי מכשולים טופוגרפיים, כגון רכסי הכורכר. כיום נחסמת חדירת החולות גם על ידי צמחייה נטועה, כבישים ואזורים בנויים.
החולות חודרים עמוק לתוך היבשת באזור שפכי הנחלים, כמו באזור שפך הירקון והאיילון. בשפכי הנחלים גורמת לעתים חדירת החולות לסתימת האפיק, במיוחד בעונת הקיץ כאשר זרימת המים חלשה.
הסעה של חולות מהדלתה של הנילוס לחופי ארץ ישראל. החיצים מראים את כיוון הסעת החול. בעקבות בניין סכר הנילוס פחתה זרימת החולות לחופי הארץ.
חלוקת מישור החוף ליחידות משנה
נחלק את רצועת מישור החוף לחמישה חלקים ונדון בכל אחד מהם בנפרד.
א. חוף הגליל - מראש הנקרה ועד חיפה.ב. חוף הכרמל - מדרום לכרמל עד לנחל תנינים.ג. השרון - בין נחל תנינים לירקון.ד. חוף יהודה - מהירקון ועד לנחל שקמה.ה. חוף הנגב - מנחל שקמה ועד לרפיח.
א. חוף הגליל
את מישור חוף הגליל ניתן לחלק לשניים. מישור החוף שבין ראש הנקרה לעכו, שאורכו כ - 14 ק"מ והמישור שבין עכו לחיפה, הנקרא גם עמק זבולון ואורכו כ - 18 ק"מ.
המישור שבין ראש הנקרה לעכורצועת מישור החוף שבין ראש הנקרה לעכו הולכת ומתרחבת כלפי דרום. רוחבה בצפון 4-3 ק"מ ובאזור עכו 7-6 ק"מ. החולות המצויים לאורך החוף הצפוני מכילים כ - 95% מרכיבים גירניים, שמקורם בבליית סלעי הגיר שבאזור הגליל.
רכס הכורכר המערבי מצוי כאן בתוך הים ומופיע בשתי שורות של איים, שהם למעשה שוניות גידוד שנותרו מהרכס שהתבלה. רוב האיים נמצאים במרחק של כשלושה קילומטרים מהחוף, וקבוצת איים בודדת נמצאת במרחק של כקילומטר אחד מהחוף. עוצמת הבלייה של הרכס המערבי באזור זה קשורה במבנה הכורכר כאן, שמכיל מרכיבים גירניים באחוז גבוה יותר מזה של הרכס באזורים הדרומיים יותר. גרגירי הגיר, שמרכיבים את הסלעים מתבלים ביתר קלות, בהשוואה לגרגירי הקוורץ ויש בסלעים תופעה של טרשונים. המפרצונים שנוצרו כאן אפשרו בניית נמלים קטנים שאפיינו את העולם העתיק. עכו ואכזיב הן דוגמאות לנמלים כאלו. רכס הכורכר התיכון הבונה את קו החוף אינו רציף. זהו רכס נמוך יחסית היוצר נוף גבעות לאורך החוף. חולות מצויים כאן בעיקר בשפך נחל הגעתון. רכס הכורכר המזרחי גובהו 40-30 מ' מעל פני הים וניתן לראותו מהאזור שבסמוך לעכו בדרום ועד לרכס חניתה בצפון.
ביוטופ
מין-סרטן קפצן מצוי Palaemon elegansמשפחה-Palaemonidae נמנה עם סרטנים ארוכי הזנב – Macruraסדרה-عشريات الرجل [line]מין-סרטן הסלעים השעיר (סלען זיפני) Eriphia Verrucosaמשפחה: נמנה עם סרטנים קצרי הבטן Xanthidae בת-סדרה:قصار الذيلסדרה:عشريات الأرجل[line]מין-בלוטון מצוי-بلوط البحر . Chthamalus Stellafiaתת מחלקה –הזיפרגליים: هدابية الأرجلCurrepedia תת סדרה: הזיפרגליים חסרי הגבעול Balanomorphaבת סדרה:قصار الذيل סדרה- Thorocica [line]מין: נרתיקנית שכיחה Dasychone Lucullanaתת סדרה Serpulimorohaמחלקה:תולעים טבעתיות:حلقياتשייכת לתולעים רב-זיפית קבועות מקום Sedentaria [line]מין:כיפה סרוגה(חד-שן) המשובצת Monodonta tubinafa על משפחה : Trochidaeמשפחה:הגלגילניים [line]מין: צלחית מכחילה (رضفه) Patellaמשפחה: Pafelliadaeעל משפחה: Docoglassaסדרה: Diotocardiaתת מחלקה: بطنيات الأقدام Prosobranchiata[line]מין:חופית מנוקדת L.puctata סוג: Littorinaמשפחה:Littorinidae על משפחה: Littorinoideaתת סדרה: Taenioglossaסדרה:Monotocardia מחלקה :חלזונות بطينات الأرجل Gastropoda[line]מין:חופית חיוורתL.neritoides סוג: Littorinaעל משפחה: Littorinoideaמשפחה: Littorinidae תת סדרה: : Taenioglossaסדרה: Monotocardia[line]מין :בוצית קטנהBranchgodontes minimus משפחה:Mytilidae על משפחה:Mytiloidea סדרה:Filibranchia מחלקה:ذوات المصراعين [line]מין:מגדלון מחספסמשפחה:מגדלוניים Cerithidae מחלקה:חלוזונות(بطنيات الأقدام) Gastropodaבת מחלקה:קדמזימיייםProsobrarchia מערכת:רכיכות(رخويات) Mollusca [line]מיו:חסנית מצויה Ulva Lactuca סדרה: Ulvales חטיבה:אצות הירוקיות Chlorophycophyta [line]מין:פרשדונית מסולסלת Enteromorpha Linzaסדרה:החסניתאים Ulvales חטיבה:אצות הירוקיות Chlorophycophyta